ההתפטרויות ההמוניות של עובדים, בעיקר צעירים, ממקומות עבודתם ובד בבד התופעה של צעירים שאינם מעוניינים לחזור אל מקום עבודתם שממנו הם יצאו לחופשות ללא תשלום (חל"ת) בתחילת משבר הקורונה, הולכות וגוברות והן רחוקות מלהסתיים.
מהדו"ח של לשכת התעסוקה האמריקאית עולה, כי באוגוסט נרשמו שיעורי הנטישה הגבוהים ביותר מתוך רצף של חמישה חודשים בהן נרשם שיא של הפסקות עבודה.
מצב זה מציב את הארגונים בפני סיכון של אובדן מתמשך של הנכסים החשובים ביותר שלהם: העובדים. כצעד ראשון לקראת הניסיון לתקן את המצב הזה, בוצע בארה"ב סקר בו נבדקו הסיבות העיקריות לשיעורי הנטישה הגבוהים.
שתי הסיבות הראשונות אינן מפתיעות: שכר גבוה יותר ואיזון טוב יותר בין העבודה לחיי המשפחה. אלו שתי הסיבות העיקריות לכך שאנשים עזבו את מקום עבודתם בשנה האחרונה.
הסיבה השלישית, לעומת זאת, עשויה להפתיע במידה מסויימת: עובדים רוצים כישורים טובים יותר.
סקרים שנערכו בקרב עובדים בארה"ב העלו, כי מבחינת העובדים יש ערך גבוה להכשרה ורכישת מיומנויות, וכי לא כל המעסיקים עונים על הצרכים הללו.
לכן, אחת הדרכים שיאפשרו למעסיקים למנוע מהעובדים אנשים לעזוב עכשיו וגם בעתיד היא לבדוק אילו כישורים העובדים רוצים לרכוש, ולהשקיע בהם את ההכשרות הרצויות.
מהסקרים עולה, כי בשנה האחרונה עזבו כ-32% מהעובדים האמריקאים את מקום עבודתם ועברו למקום עבודה אחר במטרה ללמוד מיומנויות חדשות.
יותר מרבע מהעובדים שעזבו את מקום העבודה הקודם שלהם אמרו שהם עשו זאת בשביל הזדמנויות הכשרה רבות יותר או טובות יותר.
רבים מהם אמרו כי הם מעוניינים בהכשרות בתחום הטכנולוגיה (IT ודיגיטל), או שרצו לעבור למחלקת משאבי האנוש או שהתפטרו משום שרצו לעבוד מהבית במשך כל השבוע.
מהסקר עולה, כי בין חמש הסיבות העיקריות לכך שעובדים עוזבים את עבודתם ניתן למצוא את הרצון לשכר גבוה יותר (כ-43% מהעוזבים); השאיפה לאיזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים או הפחת לחץ וסטרס (כ-42% מהעוזבים); רצון ללמוד מיומנויות חדשות (כ-32% מהעובדים שעזבו); רצון להיחשף להזדמנויות אימון (קואצ'ינג) טובות יותר (כ-26% מהעובדים שעזבו); ושינוי בכיוון הקריירה (כ-17% מהעובדים שעזבו).
קרוב ל-75 אחוזים מכלל הנשאלים אמרו שהם בטוחים שהם יעזבו את מקום עבודתם עבור עבודה אחרת גם אם מקום העבודה האחר ישלם אותו דבר, אבל יציע הזדמנויות טובות יותר (להכשרה והרחבת מיומנויות) או יספק להם יותר אימון.
העובדים הצעירים יותר שהשתתפו בסקרים (מבני דור המילניום ודור ה-Z) הביעו רצון עז יותר לרכישת כישורים ומיומנויות. כלומר, בקרב הצעירים יותר, ההזדמנויות לקבל הכשרות נרחבות יותר היתה המניע החזק ביותר.
החדשות הטובות מבחינת הארגונים הן שהשקעה בשיפור מיומנויות וכישורים יכולה לסייע רבות בשימור העובדים, ובה בעת יכולה גם להוות מקור משיכה עבור מועמדים פוטנציאליים.
כמעט כל הנשאלים בסקר אמרו כי הם מאמינים שיש להם את הכישורים לבצע את עבודתם הנוכחית היטב, כך שלא היתה חסרה להם הכשרה ספציפית לתפקיד שהם מבצעים.
הכישורים שהעובדים רוצים להוסיף לעצמם הם כישורים ומיומנויות שיסייעו להם להתקדם בקריירה שלהם.
החוקרים מדווחים, כי גם העובדים שהאמינו שיש להם את הכישורים הדרושים, לא תמיד חשבו שהמעסיק שלהם עשה עבודה טובה בהענקת כישורים אלה.
כ-39% ממשתתפי הסקר אמרו שהם רכשו את הכישורים שלהם באופן עצמאי וללא תמיכת המעסיק שלהם.
בשורה התחתונה, רוב העובדים חושבים שאין להם הכישורים שהם זקוקים להם היום. והשאלה הגדולה ביותר היא, מה יהיה על הכישורים שהם יצטרכו בעתיד הלא רחוק.
