במצבים של אי וודאות כלכלית, או כאשר מתפרסמות ידיעות על חברות שמפטרות עובדים, חברות רבות נוהגות לעצור רכישות.
כאשר כמה חברות עוצרות רכישות מספק מסויים, הספק עצמו עוצר רכישות מהספקים שלו וכך הלאה. מצב הרוח בשוק שנמצא באי וודאות הוא של היערכות לקראת מיתון, ומכאן קצרה הדרך לפיטורים של עוד ועוד חברות.
השאלה הגדולה היא האם פיטורים הם הדרך הנכונה לפעול, או שאולי דווקא במצבים של חשש מפני אי הוודאות, חשוב וצריך לפעול בניגוד לאינטואיציה הראשונית ולשמר את העובדים המוכשרים והמיומנים שהארגון השקיע רבות באיתורם, בגיוסם, בקליטתם הנכונה ובהכשרתם לתפקיד אותו הם ממלאים.
יתרה מכך, במקרים מסוימים יתכן שכדאי אף לגייס עובדים מוכשרים דווקא בתקופה בה חברות אחרות מפטרות אותם.
המשמעות היא, שבמקום להיערך לקראת פיטורים יש מקרים בהם כדאי להיערך דווקא לקרת גיוסים של טאלנטים מבוקשים ובעלי מיומנויות.
אין ספק שבמצבים של אי וודאות, כאשר החברה צופה הקטנת הכנסות, יש צורך לקצץ בעלויות. השאלה היא רק באילו עלויות.
כדאי לבדוק האם יש עלויות אחרות בארגון שניתן לקצץ בהן כדי לשמר את העובדים. אחת הדוגמאות לקיצוץ בעלויות תוך שימור הטאלנטים המבוקשים ואולי אף לגייס טלאלנטים חדשים, היא לקצץ בעלויות הנדל"ן, התקורה ושעות העבודה המבוזבזות של העובדים בדרכם לעבודה.
ניתן לעשות זאת על ידי מעבר לעבודה מהבית באופן מלא, או לכל הפחות להרחיב את היקף העבודה מהבית ליותר ימים בשבוע, באופן קבוע.
כאשר שיעור ניכר מהעובדים עובדים כארבעה ימים בשבוע לדוגמא, ניתן לשכור משרדים קטנים יותר שיפעלו בשיטת ה'כסא החם'.
כלומר פחות חדרים או עמדות עבודה באופן ספייס, שיאוכלסו על ידי העובדים שמגיעים לעבודה במשרד. למחרת, יאוכלסו אותם חדרים ועמדות עבודה על ידי העובדים שיום המחרת הוא היום בו הם מגיעים למשרד.
לאור מחירי הנדל"ן הגבוהים, נראה שמעבר לעבודה מהבית באופן מלא או לכל הפחות למשך 3-4 ימים בשבוע באופן קבוע, וכתוצאה מכך מעבר למשרדים קטנים יותר, יאפשר לארגון לחסוך שיעור ניכר מהעלויות, תוך שימור המשאב האנושי שהינו קריטי להצלחת החברה.
באופן פרדוקסלי, יש לא מעט הנהלות בכירות בארגונים שנוטות דווקא להפחית את ימי העבודה מהבית, מתוך מחשבה שהעבודה מהבית היא אינטרס של העובדים בלבד.
השיקול של הנהלות אלה הוא, שאם השוק הופך פחות נוח למועמדים, הרי שניתן לאלץ את העובדים לחזור לעבוד במשרדים במשך כל השבוע (כלומר לבטל לחלוטין את המודל ההיברידי) או לכל הפחות במשך רוב ימי השבוע, כלומר לצמצם את העבודה על פי המודל ההיברידי.
הנהלות שנוקטות בצעד זה מבצעות טעות משולשת. טעות אחת היא בכך שיהיה קשה יותר לשמר את העובדים אלה לאורך זמן.
טעות שנייה היא בכך שעובדים שחשים שההנהלה מנצלת את המיתון כדי לאלצם לעבוד יותר ימים מהמשרד, הם עובדים שמידת המחוברות שלהם לארגון תפחת. גם אם הם לא יעזבו באופן מיידי, הפרודוקטיביות שלהם תפחת משמעותית.
הטעות השלישית היא בכך שכאשר יותר עובדים מגיעים יותר ימים למשרד במהלך השבוע, לא ניתן לצמצם את עלויות הנדל"ן, במקרים רבים עלויות התקורה עולות, יש בזבוז רב יותר של שעות בדרך למשרד ובחזרה הביתה ויש יותר עלויות נסיעה.
