החזרת עובדים למקומות העבודה בתקופה הנוכחית, בה רבים מהמעסיקים נמצאים במצב של משבר כלכלי עלולה לגרור איתה מצב של חוסר ברירה, בו המעסיק עלול לדחות את תשלומי השכר לעובד.
לכן חשוב לציין, כי גם במקרים בהם העובד חתם על מסמך בו הוא מצהיר כי הוא מסכים (או אף מבקש) שהמעסיק ישלם לו א תשכרו באיחור, כל איחור כזה יחשב להלנת שכר.
במקרה כזה, על אף החתימה, העובד יוכל לתבוע בבוא היום את המעסיק, ולקבל פיצויים נדיבים.
לכן חשוב לציין, כי שכר שאינו משולם לעובד בתוך תשעה ימים ממועד התשלום הקבוע, נחשב לשכר מולן.
חובת תשלום תוספת לשכר המולן
מהו מועד תשלום השכר? ה-1 בחודש. לפיכך, שכר שלא משולם עד ה-9 בחודש נחשב לשכר מולן.
על פי חוק הגנת השכר, מעסיק שדחה את מועד התשלום של השכר לעובדיו (כלומר הלין את השכר), יאלץ לשלם לעובדים תוספת.
סכום התוספת הינו הגבוה מבין שתי האפשרויות שלהלן:
אפשרות 1: התוספת שתשולם עבור השבוע הראשון, שלאחר שעבר מועד תשלום שכר העבודה (כלומר בשבוע שלאחר ה-9 בחודש): 1 חלקי 20 מסכום השכר המולן. בנוסף, עבור כל שבוע או חלק משבוע שלאחר שבוע זה, ישלם המעסיק תוספת בסכום של עשירית מהשכר המולן.
אפשרות 2: המעסיק ישלם הפרשי הצמדה עבור התקופה שחלפה ממועד התשלום המקורי של שכר העבודה (כאמור, עד ה-9 בחודש) ועד יום התשלום בפועל.
לסכום זה יוסיף המעסיק 20% מהסכום הכולל של השכר המולן, והפרשי הצמדה בעד כל חודש שבתקופה האמורה. עבור חלק מחודש תשולם תוספת זו של 20% באופן יחסי למספר הימים.
סביר להניח שיש לא מעט מעסיקים שמאמינים כי לאור המצב הקשה בשוק העבודה, והמחסור במקומות עבודה, עובדים ימנעו מתביעות או תלונות כלפי המעסיק.
לכן נציין כאן, כי העובד יכול לתבוע לא רק בחודש שבו מתרחשת הלנת השכר, אלא במהלך שנה שלמה לאחר מועד הלנת השכר.
במילים אחרות, תביעה לתשלום פיצויי הלנת שכר מתיישנת לאחר שנה ממועד ההלנה.
אם במהלך השנה הזאת השכר שהולן שולם בכל זאת (כלומר השכר שולם באיחור אבל בסופו של דבר שולם), הרי שתקופת ההתיישנות מתקצרת ל-60 ימים ממועד תשלום השכר (שהולן).
במילים אחרות, כאשר המעסיק משלם לעובד את שכרו אבל באיחור, העובד יכול לתבוע אותו בתוך 60 יום.
יש לציין כי בית הדין לעבודה מוסמך להאריך את אותם 60 יום בחודש נוסף. כלומר, טווח הזמן שבו העובד יכול לתבוע את המעסיק עבור שכר שהולן הוא בין 60 ל-90 יום, על פי החלטת בית הדין לעבודה.
עוד נציין, כי תביעה כנגד מעסיק אינה מהווה עילה מוצדקת לפיטורי העובד שתבע. כלומר, גם אם העובד יתבע, המעסיק יצטרך לשלם לו את הפיצוי ולהמשיך להעסיק אותו.
אם הוא יפוטר, העובד יוכל לתבוע את המעסיק על פיטורים שלא כדין, ושוב לזכות בפיצויים בסכומים גדולים, שיתווספו אל סכום פיצויי הפיטורים.
