מרבית העוסקים בתחום משאבי אנוש אחראים גם על אבטחת הארגון. מדובר בשירותי שמירה ואבטחה הממוקמים בדרך כלל בלובי הכניסה לבניין, ומטרתם לוודא כי הנכנסים לבניין הם עובדי החברה או כאלו שהוזמנו על ידי החברה לפגישות עסקיות או ישיבות. בשעות הלילה, שבתות וחגים אנשי האבטחה שוהים בתוך בניין ומוודאים כי איש אינו נכנס אליו.
הפתרון המקובל עד היום הוא להתקשר עם אחת מחברות האבטחה והשמירה הפועלות בשוק, כאלו יש מאות וכל אחת מציע את מרכולתה במחיר ודרגת איכות אחרת. זהו גם הפתרון המועדף על ידי מנהלי משאבי אנוש, טלפון אחד למנהל סניף של חברת שמירה והוא יזדרז לשלוח שומרים לארגון או למפעל. שיטה זו לכאורה חוסכת כאבי ראש למנהל משאבי אנוש, הטרוד בעשרות מטלות אחרות ונוח לו לטפל בנושא זה במחי טלפון אחד. רק מעטים מקדישים ולו דקה או שתיים לחשוב על המגבלות בהתקשרות עם חברות השמירה הפועלות בישראל. המדובר בחברות קבלן המעסיקות עובדים בשכר המינימום, בדרך כלל סטודנטים או גמלאים המחפשים תוספת הכנסה לשכרם. עובדים אלו אינם מהססים לרגע לעזוב את חברות השמירה בתום הלימודים או בעונת הבחינות הבוערת. התחלופה הרבה של כוח האדם בחברות השמירה משפיעה גם על איכות השומרים, לאחר שלמדו במשך מספר חודשים להכיר את עובדי החברה ולהבחין בין מורשי הכניסה לארגון לבין האורחים, מגיעים שומרים חדשים וגם הם ממהרים לעזוב לאחר שזה עתה הכירו את הארגון, את העובדים, את דלתות הכניסה ודלתות היציאה, החניונים השונים ובעלי אישורי החנייה הקבועים ואלו הזקוקים לאישור מיוחד.
ראוי לציין כי חברות השמירה גוזרות קופון נאה על כל שומר המועסק בארגון, השומר עצמו מקבל שכר מינימום ועיקר הרווח משולשל לכיסי החברה. בעיה חמורה לא פחות היא תופעת העדר ההקפדה על דיני העבודה שנפוצה בחברות רבות בענף. בין השאר קיים איסור להעסיק אנשי אבטחה מעל מספר שעות הקבוע בחוק. אין המדובר רק בזכות המוקנה לעובד, אלא בצורך חיוני שנועד לשמור על ערנות העובד. ההתקשרות עם חברות הקבלן מסירה את האחריות המשפטית מעל הארגון עצמו, וכך הפרות החוק הופכות לעניינם של בתי המשפט ושל חברות הקבלן.
[adrotate banner="27"] מתברר כי יש פתרון זול יותר- העסקת אנשי אבטחה כחלק מכוח האדם של הארגון. בחישוב שנתי מסתבר כי מדובר בחיסכון ניכר. בנוסף, זה פיתרון יעיל יותר- אנשי אבטחה המשולבים בארגון מכירים את העובדים, את הרגישויות הקטנות מאישורי כניסה ועד מקומות חניה, הם לומדים לאתר את בעיות האבטחה בבניין וברבות הזמן מפתחים גם מחויבות ורצון אישי לפתור אותן.
זהו גם פתרון הוגן יותר- את ההפרש בין השכר המועבר לחברות השמירה לבין השכר הניתן ישירות לעובד המועסק בחברה, ניתן לחצות לשניים: חלקו האחד הוא חסכון נטו לארגון וחציו השני מאפשר העסקת אנשי אבטחה בשכר גבוה יותר.
אין זו כתבה העוסקת באתיקה תעסוקתית, אולם רצוי לא לזלזל במונחים כגון העסקת שומרים בתנאים הוגנים יותר, הנזק העלול להיגרם לתדמית החברה ששמה יקשר עם ניצול אנשי אבטחה – גם אם הם הועסקו דרך חברה קבלנית, עשוי להיות גדול יותר מהשכר בפועל אותו יפסוק בית המשפט לעובדים שנפגעו.
ומדוע בעצם לא לשלב פיתרון שהוא זול יותר, יעיל יותר והוגן יותר, רק משום שהוא מצריך עוד כמה דקות עבודה בשבוע של מנהל משאבי האנוש בארגון.
