איך לעזור לעובדים להוציא את המיטב ממצבי לחץ

לחץ הוא דבר מזיק? אוליביה וואליס, פסיכולוגית חיובית מחברת הייעוץ הבינלאומיתSentis טוענת בכתבה ב-hrdaily שאפשר להוציא מתוק מהעז הזה. לחץ (סטרס או מתח נפשי) הוא תגובה אנושית טבעית למצבים מאתגרים שגורמת להפרשת ההורמון קורטיזול ולהכנת הגוף לתגובת "הילחם או ברח". בעבר הקורטיזול עזר לאדם הקדמון לשרוד. במשרד האתגרים שונים, אבל התגובה הפיזיולוגית נותרה כבימי המערות.

וואליס מתייחסת ללחץ כמקור אנרגטי שעוזר להתמודד עם מצבים מאתגרים בעבודה. הוא גורם למוח ולגוף לעבוד יחד ולהשיג את המטרות הנדרשות. לטענתה של וואליס אם העובדים יפנימו זאת, הם יוכלו להרוויח מהלחץ ולא להיפגע ממנו. עם זאת היא מציינת שלא כל צורות הלחץ חיוביות. יש גם לחץ רע, לחץ שלא ניתן לנהל. בני האדם אינם בנויים ללחץ מתמשך. הלחץ מועיל כהתפרצות מיידית של אנרגיה שעוזרת להתמודד עם מה שקורה ברגע נתון ולספק מספיק כוח למוח ולשרירים על מנת להיענות לאתגר. בעידן הזה הלחץ נוטה להיות ממושך יותר ולגרום להשפעות שליליות כמו אובדן תיאבון, ירידה בחשק המיני, עייפות ועצבנות. וואליס מוסיפה שלחץ עלול להיות שלילי גם כאשר מתעלמים ממנו או מתכחשים לו בלי לעשות דבר ביחס אליו.

אך אל מול כל הסכנות שבלחץ, וואליס אומרת שגם היעדר לחץ עלול להיות בעיה. מצב כזה יוביל להיעדר הנעה או לחוסר מעש. המוח והגוף אינם עובדים יחד על מנת לייצר מספיק אנרגיה שתגרום לנו לעשות מה שנדרש מאתנו והתוצאה היא דחיינות.

לחשוב חיובי. גם על הלחץ
בין שני הקצוות הללו מצוי הלחץ המיטבי. וואליס מסבירה שלחץ מיטבי נוכח כאשר אנחנו בשיא הביצועים שלנו וחשים את מידת הלחץ הנכונה, כך שניתן להתקדם הלאה ולעשות מה שצריך. גורם שמשפיע על שליליות או חיוביות של לחץ הוא האופן שבו הוא נתפש. על פי הפסיכולוגית הרפואית קלי מק'גוניאל, תפיסה שלילית של מתח היא מה שמזיק, לא הלחץ עצמו. מחקריה של מק'גוניאל הראו שהסיכוי למות ממחלות הקשורות ללחץ גובר אם האדם חושב שלחץ הוא רע בהשוואה לחשיבה שהלחץ בלתי מזיק. לפיכך מציעה וואליס לשנות את השפה שבה אנו מדברים על לחץ.

וואליס ממליצה למקצועני משאבי האנוש לדבר על לחץ כעל דבר טוב. למשל: "המוח והגוף שלך עובדים יחד כדי להכין אותך לאתגרים שעומדים בפניך." אנשי משאבי האנוש יכולים לחשוב על הלחץ כעל תגובה אנושית טבעית לאתגרי היום-יום ולראות בו מקור אנרגיה ולא דבר שיש להעלימו. היא מוסיפה שמכיוון שאיננו יכולים להעלים את הלחץ, עדיף פשוט שננהל אותו טוב יותר. הלחץ הוא הדרך של הגוף לומר "קדימה, בואי נעשה את זה." הלחץ מזיק רק אם אנו תופסים את המטרה כבלתי אפשרית ביחס ליכולות שלנו. וואליס מציעה לפרק את האתגר לגורמים, לטפל בהם צעד-צעד ולהגיד לעצמנו "אני יכול לעשות זאת."

אם העובדים כבר חווים לחץ מזיק, העצה של וואליס מפתיעה במקצת: קודם כל יש לטפל בתסמינים ורק אחר כך בגורם הלחץ. הסיבה לכך היא שתסמיני הלחץ עלולים להפחית את יכולתם של העובדים לנתח את הסיבה למצבם הבעייתי.