אחד הגורמים שיבחינו בין ארגונים שימשיכו לצמוח לאחר שיסתיים משבר הקורונה לבין ארגונים שיתקשו לחזור לתפקוד רגיל, הוא היכולת של הארגון לשלוט במשבר ולנהל אותו בצורה מיטבית.
משבר הקורונה ילמד כנראה את כל הארגונים שהתמודדות עם משבר זה דבר שצריך להתכונן אליו לא בתחילת המשבר אלא דווקא בימי שגרה, פריחה וצמיחה, כשהכול נראה מבטיח וטוב.
משבר יכול להכות בכל עת. רוב החברות הגדולות בעולם, שחלקן למדו את זה בדרך הקשה במשברים מהעבר, הגדירו דרכי התנהגות, נהלים ונקודות יסוד חשובות נוספות למקרים של הקלעות למשבר.
אלא שרוב החברות הקטנות אינן ערוכות לכך בדרך כלל ובמקרים רבים אין תוכנית מגירה למצבי משבר.
ולמרות הכול, נראה שהמשבר הנוכחי הוא מהסוג שקשה מאוד להיערך אליו. חברות שהגדירו תוכניות מגירה לשעת חירום, מתייחסות בדרך כלל למצבי מלחמה או למצבים של משבר בשווקים, או למצבים בהם המוצר שלהם גורם נזק כלשהו.
כל אלו הן תוכניות טובות וחשובות, אבל ספק אם הן יצליחו להתמודד עם המצב הנוכחי.
המשבר הנוכחי מאלץ את הארגונים להתמודד בצורה הנכונה ביותר כדי לשמור על בריאותם של עובדים, לקוחות, ספקים, שותפים והציבור הרחב.
ובה בעת להתמודד גם עם ההשלכות הכלכליות על הארגון עצמו וכמו כן על עובדיו, על הלקוחות שלו, על הספקים שלו וכד'.
ההתמודדות של הארגונים עם משבר הקורונה תלויה בעיקר בשני גורמים עיקריים:
1 עד כמה ההנהלה מוכנה לקראת הערכות מיידית לכל נושא העבודה מהבית ולנושא הבדיקות של עובדים בכניסה לבניין.
2 מהי מידת הדחיפות של כל אחת מהמשימות שהארגון נדרש לבצען, מה ניתן לבצע ואיך, ומה לא.
בכל מקרה שבו עובדים יכולים לעבוד מהבית, גם אם הם אינם בבידוד – עדיף שיעבדו מהבית.
פרויקטים שניתן לדחות אותם בלי להגיע להפסדים מהותיים – עדיף לדחות.
אחד הדברים שכל ארגון חייב לאמץ הוא חינוך העובדים לאחריות אישית בכל הנוגע לסימפטומים. בימים כתיקונם אין זה תפקידו של מנהל משאבי האנוש לברר את מצב הסימפטומים של כל עובד, אבל משבר הקורונה טורף את כל הקלפים.
חשוב מאוד לא להמנע מלדבר על הנושא ולהבהיר לכל העובדים כמה חשוב שהם ידווחו על כל תסמין, בעיקר אם הם עובדים שמגיעים למשרד.
אמנם חשוב לדון עם העובדים על הדדליינים של משימותיהם, אבל בה בעת גם חשוב להבהיר להם שאם הם חשים לא בטוב עליהם להשאר בבית.
יתרה מכך, יש לעודד את העובדים שמבחינים בתסמינים אצל עובדים אחרים להתריע על כך בפני מנהלי משאבי האנוש.
ההנהלה הבכירה חייבת לתת תמיכה מלאה לכל מנהל מחלקה ומנהל צוות שמחליט לשלוח עובד הביתה, גם אם העוד אינו רוצה בכך.
בעת ובעונה אחת יש להערך למצב בו עובדים שעבודתם דחופה ונחוצה יחלו, ולא יוכלו לבצע את עבודתם.
לשם כך יש להערך עם מחליפים לכל עובד ובכל תפקיד. המשמעות היא להיות מוכנים עם גישה שלפיה לכל עובד מודיעים איזה עובד אחר הוא עשוי להדרש להחליף במידת הצורך.
וזאת כדי לא להתחיל במירוץ ברגע האחרון, כאשר עובד חיוני בארגון אינו יכול להמשיך בעבודתו. במקביל, יש להערך לקראת שכירת עובדים זמניים כרשת בטחון משנית.
