"לבצע מהפכה בניהול עובדי העירייה והשירות לתושב"

לאחרונה, בעקבות החשדות והמעצרים של בכירים בעיריות בכלל ובעירי נתניה בפרט (ואני מקווה שכולם ייצאו נקיים), החלטתי לנסות להתמודד בבחירות הקרובות לראשות העיר בנתניה. אחת הבעיות בהן נתקלתי כשהחלטתי לבחון את הנושא, היא כוח האדם בעירייה המונה כמעט-3700 עובדי עירייה", כך אומר יהודה זעפרני, מועמד לרשות עיריית נתניה, מי שהיה יותר מ-25 שנה מנהל בכיר בחברות גדולות המעסיקות מאות עובדים ועשרות סניפים, ומילא מגוון רחב של תפקידי ניהול, בהם ניהול רשת סניפי אופיר טורס, תפקידים ציבוריים כדירקטור בחברות ממשלתיות, חבר הנהלת התאחדות סוכני הנסיעות, יו"ר בפועל של ומפעלי אוצר ים' המנהלת את  נמל תל אביב.

זעפרני הוא משורר שהוציא לאור את ספר השירים 'רגעים', הוא מרצה באקדמיה לתיירות, בבית הספר לתיירות של אוניברסיטת חיפה, עורך את מדור התיירות של אתר המאמרים jokopost, הוא איש תקשורת שמופיע בערוצי הטלוויזיה והרדיו כמומחה לתיירות ותעופה, וכמו כן פעיל חברתי במגוון תחומים בהם שורדי השואה (ניצולי שואה) ונוער בסיכון.

"נשאלתי האם לאחר שאבחר אבצע צעדי התייעלות תוך פיטורי עובדים רבים", מספר זעפרני. "תשובתי היתה קצרה וחד משמעית: ממש לא".

למה בעצם?

"אני חושב שהגיע הזמן שהמגזר הציבורי, ובעיקר העיריות, יתחילו לחשוב מחוץ לקופסא ולנהל את העיר בצורה אחרת. ניהול העירייה צריך להיות ניהול עסקי הכולל עמידה בתקציבים, השגת יעדים והענקת בונוסים תלויי יעדים.

"אחת הסוגיות המרכזיות בנושא המשאב האנושי היא המוטיבציה. לתת לעובד את האפשרות לשרת את הציבור בצורה כזאת שיהיה לו כדאי מבחינת השכר, ולא פחות חשוב מבחינת מקום העבודה שלו. חשוב מאוד שהעובד ירגיש שהוא בא לעבודה בכייף, ושהוא מאושר לקראת יום עבודה שבו הוא משרת את תושבי העיר. ולא שתושבי העיר יחושו שהם משרתים את העירייה ואת העומד בראשה.

"זהו למעשה אחד האתגרים הגדול ביותר שניצבים כיום בפני החברה הישראלית, ובפני ראשי הערים והעיריות. למעשה מדובר בכלל תושבי ישראל. משום שמי שנתקל ביום יום בעובדי העירייה הם התושבים. פחות מעניין אותם והם פחות נגישים לממשלה לכנסת. ביום יום כל תושב מתמודד מול העירייה שלו, כלומר מול הפקידים שנמצאים שם ואמורים לשרת אותו.

"לכן אנחנו חייבים לשנות את התפיסה. להבין שתפקידו של כל עובד עירייה שמקבל את השכר מתושבי העירייה דרך הארנונה והמיסים, הוא לשרת אותנו בצורה המכובדת והנכונה ביותר. וחלק מההתייחסות חייבת להיות ראייה עסקית וציבורית כאחד".

איך ניתן לשלב בין ראייה ציבורית וראייה עסקית?

"זה יהיה בהחלט אפשרי, ברגע שנבין שבסופו של דבר, עובד העירייה אמנם משרת את הציבור, אבל כמו כל עובד שנמצא בכל חברה אחרת, הוא חייב לדעת שיש לו יעדים להשגה. וכשישיג אותם הוא יקבל את התמריץ שיקבע לכך .

שנית, אנחנו חייבים להתחיל לפעול במשאבי אנוש במנהיגות שיתופית ושקופה. גם כלפי העובדים בעירייה וגם כלפי התושבים".

למה הכוונה?

"הכוונה היא שרבים מעובדי העירייה לא יודעים כיום מה קורה בסביבת העבודה שלהם. הם לא מקבלים עדכונים, אין אימיילים שיוצאים ממחלקת משאבי אנוש ומדווחים להם מה קורה במקום העבודה שלהם, אין אימיילים שמביעים הוקרה והערכה ועוד. הם ממודרים לגמרי מסביבתם הטבעית.

"אני טוען שמקום העבודה שלנו היא סביבה הטבעית הראשונית שלנו. רוב שעות היום לא מבלים בבית, אלא במקום העבודה.

"לכן הגיע הזמן שגם במקומות ציבוריים, ובראש ובראשונה בעיריות, יתחילו לשנות את דפוס החשיבה בנוגע לכל עולם משאבי האנוש. שיישמו את דפוסי החשיבה שמיושמים כיום בחברות רבות בעולם. הגיע הזמן שגם בארץ, וודאי בנתניה כעיר גדולה שיכולה לשמש דוגמה ומופת".

מהי עמדתך לגבי קידום נשים במקומות עבודה?

"מבחינתי, כל הנושא של עבודה שוות ערך של נשים וגברים הוא מובן מאליו. אבל עבור מי שלא מובן מאליו, חייבים לוודא שלא תהיה אפליה, ודאי בנושא של קידום מעמד האשה במקום העבודה.

"בנושא הבדלי השכר, אני לא מבין איך ב-2018, נשים שממלאות את אותם תפקידים כמו גברים מרוויחות פחות מהם. לא ברור לי איך זה קורה, אסור שזה יקרה, וצריך לוודא שזה לא יקרה. וקודם כל צריך להתחיל בכך בעיריות, במקומות הציבוריים, ולוודא שהאפליה הזאת תעבור מהעולם".

ומהי עמדתך לגבי גיוון במקומות עבודה?

"כל חיי ייחסתי חשיבות רבה לנושא של מגדר ושילוב אוכלוסיות מגוונות, בהן בעלי צרכים מיוחדים. אני מאמין שכחברה, חובתנו לשלב את כל מכלול האכלוסיות במקום העבודה. יתרה מכך, העירייה חייבת לשמש דוגמה ולהוביל את המהלכים הללו".

מה אתה חושב על נושא של קידום עובדים בעירייה?

"זהו נושא שיש לטפל בו. עובדים רבים חשים שהם עומדים על המקום כל שנות עבודתם. אנשי שהגיעו לעבוד בעירייה בשנות העשרים לחייהם ויוצאים לפנסיה מאותו תפקיד.

"גם בנושא זה יש הכרח לבנות מודל שיספק אופק לצעירים שיגיעו למקום העבודה הציבורי. העבודה הציבורית, כמו למשל בעיריות, נתפסת עדיין כמקום עבודה לא אטרקטיבי.

"אנחנו בהחלט צריכים להראות להם את הדרך. כאשר רוצים לגייס כוח אדם רענן וצעיר למערכות הציבוריות, ובעיקר לעיריות, חייבים להראות להם אופק התקדמות. יש חשיבות לכך שנמחיש לעובדים שלנו שהם יכולים להשאר במקום עבודה אחד, ובכל זאת למלא מגוון תפקידים שיאפשרו להם להתקדם בחייהם.

"אני, לדוגמה, התחלתי לעבוד כשליח באופיר טורס קרית שמונה. סיימתי את תפקידי באופיר טורס אחרי 30 שנה, לאחר שעברתי דרך כל דרגות התפקידים והניהול. בין היתר הייתי סוכן נסיעות, מנהל סניף גדול, מנהל שיווק, סמנכ"ל שיווק ומכירות, משנה למנכל הקבוצה ובסופו של דבר ניהלתי את רשת הסניפים".