לא צריך הרבה בשביל לתת הרבה לעובדים

לא צריך הרבה בשביל לתת הרבה לעובדים

נכון, המשכורות בענף התיירות הן מהנמוכות בארץ אבל - אפשר לצ'פר את העובדים ולתת להם תנאים והטבות בשווי מאות שקלים בחודש באופן הבא

שיתוף
תגמול עובדים
תגמול עובדים

לאחרונה יצא לי להתארח בבית מלון מפואר במרכז הארץ. בעודי מתרווחת לי על מיטת שיזוף, הבחנתי בקבוצת צעירים שישבו בחברותה מטרים ספורים ממני. מהשיחה ביניהם הבנתי שהם בדיוק סיימו משמרת וכעבור כמה דקות הבנתי שהם בעצם עובדי המלון שסיימו משמרת וכחלק מתנאי העסקה שלהם, הם רשאים להשתמש במתקני המלון (חדר כושר, ברכת שחייה, ג'קוזי, סאונה וכיו"ב). התמונה הזו של עובדי חברה שנהנים ממה שיש לחברה להציע, שירות ששווה מאות שקלים בחודש, גרם לי לחשוב ביני לבין עצמי כמה קל לפנק עובדים מבלי להיכנס להוצאות או אפילו ללא כל טרחה.

עובדי בתי מלון בארץ משתכרים מינימום אם לא רק מעט יותר ובניגוד לעובדים בלתי מקצועיים מענפים אחרים שנמצאים בתחתית סולם השכר, עובדי בתי המלון סובלים מחוסר יציבות תעסוקתית בתום עונת התיירות. לכן, ההטבה שהם קיבלו מהרשת – לעשות שימוש במתקני המלון, היא בעצם פיצוי אדיר המסייע לרשת לגייס עובדים ולתגמל אותם מבלי להיכנס להוצאות כלכליות.

במקרה של תנאי העבודה במלון, כמובן שיש צורך לתקשר את חבילת התנאים שאגב ניתן להציג אותה (בצורת מהימנה) כשוות ערך לתוספת של 500 ש"ח בחודש לכל הפחות היות שמינוי לקאנטרי קלאב או לחדר כושר עם בריכה זו הוצאה כספית לא מבוטלת שמסתכמת בכ-500 ש"ח בחודש. אם בית המלון מספק לעובדים גם ארוחות, ניתן להציג את מכלול התנאים הללו כחבילת הטבות שוות ערך ל-1,000 ₪ בחודש לכל הפחות.

כל מקום עבודה יכול להציע לעובדיו ולבני משפחותיהם תנאים שווי ערך לכסף שלארגון הם לא עולים אגורה ולעתים הם גם מכניסים לארגון. כך לדוגמה, ארגון יכול להציע לעובדים ולבני משפחותיהם הנחות מפליגות על רכישת מוצרים של החברה או שירותים שהחברה מספקת וכמובן, כמו במקרה של בית המלון, החברה יכולה להציע לעובדים לעשות שימוש חינם בשירותים הקיימים.

מעבר ליתרון הכלכלי שהעובד מרוויח, יתרון אותו צריך להסביר / לתקשר החל מדיון השכר הראשון ולאורך כל הדרך, כאשר הארגון נותן ממה שיש לו – הוא מגביר את הזיקה של העובד לארגון ואת המחויבות שלו למקום העבודה.

דנה ברזילי, סמנכ"לית פיתוח עסקי ומשאבי אנוש בחברת HRus: "כשעובד מקבל שירות הוא רואה את התמונה מהצד של מקבל השירות. חשוב שהעובד יעבור את החוויה הזו מהצד של הלקוח כי החוויה הזו מאפשרת לו להזדהות עם הלקוח ולעבוד טוב יותר כדי לרצות את הלקוח. בנוסף, כל עובד הוא גם שגריר של החברה. כשמקום העבודה נותן לו ביד נדיבה ליהנות מהשירותים או המוצרים שהחברה מציעה, שהוא עצמו שותף לעשייתם, הוא הופך להיות שגריר מחויב / מסור יותר."

חברות יכולות להציע לעובדים ולבני משפחותיהם תנאי העסקה הכוללים הטבות בהתאם לתחום ההתמחות של החברה (לדוגמה, חברה פיננסית יכולה להציע הלוואות ומשכנתאות לעובדים, חברה קמעונאית יכולה להבטיח לעובדים ולבני משפחותיהם לבצע רכישת מוצרים במחירי עלות בלבד וכיו"ב) ולעתים, תנאים והטבות אלו יהיה הגורם שישפיע על המועמד לבחור בחברה זו במקום בחברה אחרת.

מעבר לצורך של חברה להעניק לעובדים הטבות לשם מטרה ספציפית אד הוק (כדי לגייס, כדי לשמר), הנתינה לעובדים ביד נדיבה מסייעת רבות בתהליך מיתוג מעסיק. חברה שנותנת לעובדים ביד רחבה, שחולקת את מה שיש לה עם העובדים שלה, בונה לעצמה שם של מקום עבודה שמטיב עם העובדים וכל זאת – ללא השקעה כלכלית.

האם גם אתם מתגמלים ומתמרצים את העובדים שלכם בזכות המשאבים שכבר עומדים לרשותכם?
אתם מוזמנים לכתוב לנו ולשתף אותנו בפתרונות המקוריים שלכם לתגמול ותמרוץ עובדים.

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

5 תגובות

  1. ברוב המוחלט של בתי המלון חל איסור חמור לעובדים להשתמש במתקני המלון
    יתרה מכך, ה"תוספת" כפי שהוצגה בכתבה, יכולה להיות משמעותית (אולי) כשמדובר בצעירים, לא נשואים, שבאו למלון לעבוד עבודה מועדפת. אבל בדיוק לאלה, המלון לא יזדרז להציע תנאים כאמור.
    עובד בעל משפחה לא ממש יתעניין בחדר כושר, וודאי לא כאשר מדובר בעובד אחרי 8 שעות של עבודת פרך
    הייתי שמח אילו לפני פרסום הדברים הללו היו שואלים דעתו של אדם שממש מבין משהו בענייני מלונאות. סביר להניח שהיו נשמעים דברים אחרים.
    מכל מקום, העניין הוא תיאורטי לחלוטין. 95 אחוזים מבתי המלון אינם מאפשרים לעובדים להשתמש במתקני המלון, ובוודאי שלא ליצור קשר עם עובדים. לא אחת פוטרו עובדים (ובצדק) על רקע זה.

  2. דבר ראשון יש הרבה צעירים בתחום המלונאות, דבר שני אדם מבוגר יותר, בעל משפחה, יכול להנות אף יותר משימוש במתקני המלון שכן החסכון (לדוגמה על קייטנות בחופשים) יכול להיות מהותי.

    ודבר נוסף – זה שהרוב לא עושים זאת לא אומר כי לא נכון לעשות כן! לא ליצור קשר עם העובדים האחרים? וזוהי רק דוגמה אחת מרבות ודווקא הקיצונות שבה היא שמדגישה את היתרונות העצומים שיכולים לצאת למעסיק מהעניין (דוגמה קלה יותר היתה יכולה להיות ההטבה שנותנים רשתות המזון הגדולות, אך שם הדברים ברורים).

  3. אני יודעת על חדרי כושר ומועדוני בריאות וכן, גם בתי מלון, שמאפשרים לעובדים שלהם להנות מהטבות אלו ותתפלא לשמוע שחברות תעופה נותנות לעובדים שלהן ולבני משפחותיהם כרטיסים חינם. יש מעסיקים שמשתדלים…

  4. השאלה היא לא כמה מעסיקים באמת נותנים לעובדים להנות מהטבות ייחודיות אלא מה החשיבות של הנתינה. לנתינה הזו יש חשיבות "עצומה" להגברת המוטיבציה של העובדים, ללויאליות ותחושת השייכות שלהם למקום. ידוע שמקומות עבודה שנותנים יותר מקבלים יותר. זו משוואה שעוד לא הצליח להפריך!

  5. בדיוק זו הנקודה! כן יש עניין של ערך נתפס (גם דבר שכתבה זו מדברת אליו) אך יש חשיבות גדולה לעצם הנתינה עצמה והשיתוף – גם ליצירת מחויבות, גם ליצירת הביחד וגם (בדוגמה שניתנה על בתי המלון) לעצם השימוש ב"מוצר" עצמו – מה שרק יכול לשפר את השירות הסופי שמעניק אותו עובד ללקוחות.

השאר תגובה