שיתוף

חדשות לבקרים ניתן לשמוע בכל כלי תקשורת על הקושי הרב של מעסיקים לגייס עובדים חדשים בימים אלה למרות שיעורי האבטלה הגבוהים, אף על פי שלטענת אותם מעסיקים הם מציעים שכר טוב שהוא הרבה מעל שכר המינימום.

אלא שבה בעת ניתן גם לשמוע על עובדים רבים ששולחים עשרות קורות חיים ולא מקבלים כל תגובה מהמעסיקים הפוטנציאלים. באופן לא מפתיע, אותם עובדים שלא זוכים להתייחסות הם, במקרים רבים מאוד, אנשים שגילם הוא 40 ומעלה.

בנוסף, שוב ושוב מתפרסמות מודעות ברשתות החברתיות בנוגע לביקוש עובדים כאשר הדרישה היחידה שמופיעה באותם הצעות עבודה מתייחסת לגיל (בדרך כללי רשום: 20 פלוס או גיל 20 ומעלה).

פרט לעובדה שבכך מפלים לרעה את העובדים שמתחת לגיל 20, הרי שבעצם ציון גיל ה-20 יש כאן מסר נסתר לקוראי המודעה: התפקיד מיועד לצעירים.

אם כן, הבה נסקור את נושא הגיל במודעות הדרושים: ראשית חשוב לציין כי אפליית עובדים, על כל רקע שהוא, ובכלל זה על רקע של גיל, עומדת בניגוד מוחלט לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, והיא מהווה עבירה אזרחית ופלילית כאחת.

עובדים ומועמדים לעבודה שמופלים לרעה בשל גילם יכולים להגיש תביעה בבית הדין לעבודה, על הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

למרבה הצער, אפליה בקבלה לעבודה היא תופעה נפוצה לא רק בישראל. ממחקר שנערך באנגליה, לדוגמה עולה, כי הסיכוי של עובדים בגילאי 55 או יותר להגיע לריאיון העבודה הינו נמוך פי שלושה מהסיכוי של עובדים צעירים יותר ובעלי הרבה פחות ניסיון.

על פי חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה בישראל ניתן לפסוק תשלום פיצויים לעובדים ולמועמדים לעבודה שהופלו בקבלה לעבודה גם במקרים בהם לא נגרם להם נזק כספי.

לדוגמה, לפני כמה שנים נאלצה רשת מזון מסויימת לשלם פיצוי בגין אפליה אסורה והוצאות משפט בסכום כולל של כ-70 אלף שקל, לעובדת שהופלתה בקבלה לעבודה בשל גילה.

יצויין, כי אף שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה חל על מקומות עבודה המעסיקים ששה עובדים או יותר, הרי שגם לחברות שמעסיקות חמישה עובדים או פחות אסור להפלות מועמדים בקבלה לעבודה.

ההבדל היחיד הוא שבמקומות עבודה קטנים (המעסיקים חמישה עובדים או פחות), העובד יצטרך להוכיח שדחיית בקשתו לעבודה בוצעה בשל גילו ולא מסיבות ענייניות, וכדי לקבל פיצוי כספי הוא יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק.

זאת, משום שעקרון השוויון בעבודה חל על מקומות עבודה שמעסיקים חמישה עובדים או פחות, מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (ולא מכוח חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה).

בכל מקרה, בכל פעם שבמודעת הדרושים מופיעה דרישה המגבילה את גיל המועמד הדבר חשב לאפליה בגין גיל.

ובכל פעם שמראיין מטעם המעסיק שואל את המועמדים שאלות בנושא גיל, עצם השאלה נחשבת למפלה, ויכולה לגרור תביעה ותשלום פיצוי למועמד.

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה