מועמד הגיע לראיון עבודה ועכבתם את מתן התשובה אם התקבל או לא? הצעת חוק חדשה של ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד), שזכתה לתמיכה רחבה בקואליציה ובאופוזיציה, מבקשת לשים קץ ל"סחבת" הנגרמת למועמד, ולדרוש מכל מעסיק לשלם לעובד שכר כעבור מספר ימים של המתנה. בעיתון "ידיעות אחרונות" נכתב שלפי הצעת החוק תהליך הקבלה לעבודה ימשך יומיים, בהם יצטרך המעסיק לסיים את המבדקים והראיונות, ולהודיע למועמד תשובה בתוך 10 ימי עסקים. על כל יום נוסף של המתנה – יצטרך לשלם לו שכר.
עפר מעוז, דוברה של חברת הכנסת ציפי חוטובלי, עשה לנו מעט סדר בדברים:
"הליך המיון, עפ"י הצעת החוק, יכול להימשך ככל שיידרש, אלא שאם המועמד מוזמן לראיון או מיון למשך יותר מפעמיים (כלומר, למעלה משני ימי עבודה), העלות היא על המעסיק. ניתן להעריך שאת המיון המרכזי, שבסופו נשארים מתמודדים ספורים בלבד ניתן למצות בשני מפגשים.
ניתנים למעסיק עשרה ימי עבודה כדי להשיב על דחייה או קבלה מרגע סיום השתתפותו של מועמד בהליך הקבלה לעבודה. במשק של 5 ימי עבודה מדובר בשבועיים – זמן סביר לכל הדעות, וגם ניתנת למעסיק האפשרות להאריך זמן זה אם הודיע על כך מראש למועמד עד לחודש שלם".
בהצעת החוק נאמר כי מעסיקים מנצלים את חולשתו של מועמד המחפש עבודה, ומנצלים זאת כדי להגיע אל המועמד האידאלי.
גם להצעת חוק זו יש כוונות טובות, אך היא אינה מציאותית כפי שהיא. נכון, מעסיקים חייבים למצוא את הדרך להודיע תשובה לכל מועמד לעבודה, גם אם היא שלילית, ובתוך פרק זמן סביר. על כל מעסיק למצוא את הדרך לעשות זאת. אך יש הרבה מאוד עניינים מורכבים אחרים שיצרו בעיות:
- העמסת הוצאות על חברות תהיה לא מציאותית ופועל לא יעילה. חברות לא יעמדו בזה, וגם אם הן כן יעמדו, הן פשוט יחשבו כל שקל וכתוצאה מכך הן יצמצמו בהרבה את המועמדים המוזמנים לראיונות עבודה. מועמדים רבים לא יקבלו הזדמנות ולא יוזמנו. כפי שבאופן דומה, "חוק חברות כוח אדם" המגביל העסקת עובדים דרך חברות חיצוניות לתקופה של עד תשעה חודשים, יצר מצב שרבים מהעובדים לא רק שלא נקלטים למקום העבודה (מטרת החוק), אלא מוצאים עצמם מפוטרים וללא פרנסה.
- מי יחליט לפי איזה תעריף ישולם השכר לעובד? לפי שכר מינימום? גם עובדים בכירים יקבלו שכר מינימום?
- האם מועמד שעובד במקום עבודה מסוים ובמקביל הוא מגיש מועמדות למקום עבודה אחר – יצטרך לדווח ולבצע תיאום מס ותיאום ביטוח לאומי?
- אנשים יחליטו שזו דרך לא רעה בכלל להתפרנס, ויחליטו להגיש מועמדות לחברות רבות ובפועל לא למהר כלל למצוא עבודה.
- יש מקרים שבהם מעסיק הודיע למועמד שהוא התקבל לעבודה, והעובד בסופו של דבר התחרט. האם כל עוד העובד לא חתם על חוזה העסקה הוא נחשב לסטטוס "מועמד"? האם בתקופה זו גם החוק יחייב את המעסיק לשלם לו?
- מעסיקים רבים מתמהמהים בתשובותיהם מאחר שמועמד שאינו נמצא מתאים במאה אחוזים למשרה מוצעת יתאים למשרה אחרת. הלחץ שבו יהיו שרויים יגרום להם לפסול מועמדים שאולי כן יתאימו.
לסיכום, הצעת החוק היא חשובה! אך חשוב גם להיכנס לעובי הקורה ולחקור: מדוע למעסיקים לוקח זמן רב לחזור למועמדים? כמה מועמדים יש על כל משרה? על החוק לכלול מענה ופתרון לכל הסוגיות שלעיל ועוד רבות שיעלו בהמשך, המתייחסות גם למועמדים וגם למעסיקים.
דוברה של חברת הכנסת חוטובלי אמר בתגובה:
"מטרת החוק היא שינוי האיזונים: כרגע מחפש העבודה נמצא בעמדה נחותה ולא נוחה, והרעיון הוא לתת לו כח רב יותר. החוק מנוסח בצורה מאוזנת, הנותנת אפשרות חרוג מהוראותיו בצורה הוגנת. ניתן להתווכח על המינונים המדויקים, וכך ללא ספק ייעשה בהמשך הליך החקיקה, אך קשה לחלוק על העובדה שהמצב כעת הוא אינו מאוזן ופוגע במחפשי העבודה".
