הם רגילים להביט על סכסוכי עבודה מבחוץ, אולם הפעם הם הפכו לאייטם מן הזוג הזה בעצמם: כ-250 איש עיתונאים, כתבים ומגישים, נכחו בשישי האחרון בכנס החירום הראשון של ארגון העיתונאים החדש ("מדיבורים למעשים"), שעושה את צעדיו הראשונים בחסות ההסתדרות בימים אלו.
באירוע נאמה סוללה בלתי נגמרת של דוברים (8), שניים מתוכם מערוץ 10 וכל השאר מפזורת המדיה הישראלית – הארץ, גלובס, ידיעות אחרונות, רדיו קול חי ואחרים. בין השמות המוכרים שנכחו באירוע: אילנה דיין, רזי ברקאי, דנה ספקטור, רותי יובל, יהודה נוריאל, שי גולדן, אביב פרנקל, גיא לרר, ירון דקל, רינו צרור, יואב ריבק ואחרים.
במתחם קולנוע לב בדיזנגוף סנטר הוצבו עמדות החתמה והצטרפות, יחד עם חתימה על העצומה: "להצלת ערוץ 10". לדברי המארגנים, מרבית המצטרפים לארגון מקורם בכלי התקשורת המרכזיים: ידיעות אחרונות, מעריב, ערוץ 2, ערוץ 10 וגלי צה"ל. אך גם פרילאנסרים לא מעטים חתמו על הצטרפות, חלקם הגדול מהתקשורת הערבית והחרדית.
המארגנים הודו כי עיתונאים רבים חוששים להצטרף ליוזמה, מחשש שיתנכלו להם במערכת. לשם כך העמידו לרשות המתלבטים והמצטרפים גם יחד, את שירותיו של משרד עורכי הדין אמיר באשה ואלי כהן, שמספק ייעוץ משפטי וייצוג לאיגוד בהתנדבות.
בנוסף, בשבועות האחרונים ערכו יוזמי האיגוד פעילות הסברה בתוך מערכות התקשורת וייזום חוגי בית.
4 עיתונאים במשכורת אחת
סאגת הנואמים נפתחה בקריאה של כתבת גל"צ והמנחה נורית קנטי, "להרים את המצב שלנו מרצפת חדר העריכה". ראשונת הדוברים הייתה כתבת ידיעות אחרונות עינת פישביין, שאמרה: "אם יש דבר אחד שמעניין את האנשים שיושבים כאן, זו החברה הישראלית. את הצורך הזה כמעט הצליחו לדכא. לכזה שפל תדמיתי לא הכינו אותנו. את הצורך הזה יש מי שידע לנצל. הצליחו להפחיד אותנו. לימדו אותנו לשתוק ולא להילחם. לעבוד את אלוהי הרייטינג. לא שמנו לב שבדרך הם הצליחו לסתום לנו את הפה."
"כמו שלא זנחנו את עובדי הטקסטיל ופסי הייצור, לא נזנח את התחקירנים שיושבים מעבר לקיר בשכר רעב", הוסיפה פישביין.
העיתונאי אבנר הופשטיין (ערוץ 10), שעמד בלב סערת ההתנצלות המתוקשרת בפני שלדון אדלסון בגין התחקיר שביצע על אודותיו של בעל השליטה בעיתון "ישראל היום", נשא את נאום "הקוזאק הנגזל" בעל דימויים מעולם הקזינו (רמז ישיר לעסקיו של אדלסון, כביכול) ועם חיצי ביקורת פוליטיים. אחריו עלה הכתב הכלכלי של הערוץ, מתן חודורוב, שאמר דברים דומים בסגנונו המעודן יותר.
אחד הנאומים הבולטים היה של אורי משגב, שפוטר לאחרונה מידיעות אחרונות. "הדבר שהכי הפריע לי במה שאמר לי רון ירון (עורך העיתון, י"ח), זה שבמשכורת שלי הוא יכול להעסיק ארבעה עיתונאים. אפשר לקחת משכורת של כל עיתונאי, לחלק אותה לארבע ולהעסיק בזה ארבעה כתבים חדשים. 'עיתונאי זה לא משרת אמון', עניתי לו. לא ייתכן שכל שלוש שנים יתחלף עורך והעיתונאי צריך לחשוב האם הוא עדיין מועסק או לא. אני לא עומד כאן בשביל עצמי, כי אני הסתדרתי – אבל אני רוצה להיאבק כדי שיעסיקו עיתונאים בתנאים בהם אני הייתי מועסק ואפילו שיפטרו אותם בתנאים בהם אני פוטרתי".
דוברים נוספים היו צלם הארץ אלכס ליבק, שסיפר שפוטר שנתיים לפני היציאה לגמלאות. כתבת ומגישת רדיו קול חי הדתי דבורה גינזבורג; נציג ועד עובדי עיתון הארץ אורי גוטליב; עו"ד אלי כהן המייצג את האיגוד, יאיר טרצ'יצקי ודרור פויר מיוזמי האיגוד ואחרים.
