הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה שהונחה לאחרונה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) ויו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), הכניסה ללחץ את המעסיקים בשל דרישות החוק המטילות עליהם אחריות בנוגע לכל מקרי התעמרות המתרחשים בארגון.
התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה. בהצעת החוק אף מצוינות דוגמאות לכך, בהן התייחסות מבזה, משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות; שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים עניניים; הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו; הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים; ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן; וכן נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם או שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של אדם.
בחוק נקבע כי התעמרות במסגרת עבודה הינה עוולה אזרחית, ומעסיק שלא מילא את חובותיו הקבועות בחוק יהיה אחראי לעוולה שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, או ספק או לקוח, במסגרת העבודה. על המעסיק לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל התעמרות במסגרת עבודה ולבירור התלונה, וכן הוא מחויב לטפל ביעילות וללא דיחוי במקרה של התעמרות במסגרת העבודה שידע אודותיו, ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות ההתעמרות ולתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן בעקבותיה. בית המשפט או בית הדין לעבודה רשאים לפסוק בשל התעמרות במסגרת עבודה פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 שקל, ללא הוכחת נזק. ארגון המעסיק למעלה מ-25 עובדים מחויב גם לקבוע ולפרסם בקרב העובדים תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר התעמרות בעבודה, ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות ודרכי הטיפול בה.
"במדינת ישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, התעמרות בעבודה היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת בעובדים רבים. מחקרים מראים שלפחות אחד מכל 4 עובדים ועובדות בישראל נתון במהלך שנות עבודתו להתעמרות במסגרת עבודה", אמרה ח"כ מיכאלי בדיון שהתקיים בנושא לפני כחודשיים בוועדת העבודה של הכנסת. "מחקרים מלמדים שנזקי ההתעמרות בעבודה אינם מתמצים בתחומו של מושא ההתעמרות. גם מי שנכחו בסיטואציה של התעמרות בעבודה עשויים להגיב באופן דומה לצד הנפגע. בנוסף, התעמרות בעבודה מזיקה למעסיק, נוכח גידול בימי היעדרויות של עובדים. נזק עקיף למעסיק עלול להיגרם בשל פגיעה במוטיבציה של העובדים, דבר המשליך על איכות השירות הניתן על ידם לצדדים שלישיים".
מיכאלי ביקשה להדגיש כי אין מדובר בהצעת חוק שפועלת נגד המעסיקים, שכן לדבריה נגרם נזק כלכלי משמעותי לכל מקום עבודה שיש בו התעמרות. "עובדים שעוברים התעמרות, באופן אנושי ומובן הם עובדים פחות אפקטיביים וגם המערכת מסביבם עובדת בצורה פחות אפקטיבית כשנלקחות להם סמכויות ונלקחת מהם האפשרות לעשות את עבודתם כראוי", הוסיפה מיכאלי. "במקומות העבודה סובלים מנזק כלכלי, והמשק ככלל סובל מיליארדים רבים בשנה, לפחות 2 מיליון ימי עבודה וכ-1% מהתוצר הלאומי הגולמי שהולכים לאיבוד כתוצאה מהתעמרות בעבודה".
נתונים מטרידים
מנתוני המועצה הלאומית לבריאות העובד עולה כי אחד משלושה-ארבעה עובדים סופגים התעמרות קלה, המשפיעה על איכות חייו ועל מצב בריאותו של הנפגע. התעמרות קשה ביותר גורמת ללפחות 50% מהנפגעים לעזוב את מקום העבודה. "אצל נפגעות ונפגעים פעמים רבות הדבר החשוב ביותר זה ההכרה בפגיעה", אמרה מיכאלי, "כלומר הידיעה שזה לא שאת משוגעת ולא נורמלית, וזה לא שרק דיברו אליך אתמול לא יפה ובמקרה גם שלשום דיברו אליך לא יפה, ובמקרה לפני שבוע לקחו לך איזו סמכות ובמקרה ביום אחר נתנו את הסמכות הזאת למישהו אחר וגם לקחו את הקרדיט על העבודה שעשית".
"החוק הזה איננו חוק פלילי, לכן מעבידים לא יכולים ולא צריכים לחשוש שמחר הם ימצאו את עצמם בכלא", הבהירה אורית קמיר, מנסחת הצעת החוק ומי שעומדת בראש המרכז הישראלי לכבוד האדם. "הוא לגמרי בתחום דיני העבודה, והוא בראש ובראשונה קורא להם למנוע, כפי ששמו מעיד עליו, להיערך, להדריך, להסביר. כל המחקרים בארץ ובעולם מעידים שזו לא באמת שאלה של תקנות. ברגע שאנשים בצמרת משדרים כלפי מטה – 'לא בבית ספרנו, זה לא מקובל עלינו, זה לא בא בחשבון' – התופעות האלה לא מתקיימות. הן מתקיימות רק במקום של העלמת עין, של טיוח ושל נכונות לתת לזה להתרחש".
יצוין כי כיום בתי הדין לעבודה ובתי המשפט בישראל מתמודדים עם מקרים של התעמרות בעבודה המגיעים לפתחם באמצעות חקיקה ספציפית, כדוגמת החוק למניעת הטרדה מינית; חוק שוויון הזדמנויות בעבודה; חוק איסור לשון הרע; וכן באמצעות הכרה בהתפטרות עקב התעמרות בעבודה כהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, ובאמצעות השתת פיצויים על המתעמר בגין עגמת נפש.
