עו"ד אורה וקנין, מנהלת מחלקת מסים במשרד רו"ח עובדיה פיק קריכלי, נבחרה להרצות בכנס השנתי לרילוקיישן 2015 (שנערך ב-25 במרץ). את ההרצאה בכנס הקדישה עו"ד וקנין לנושא תכנון נכון של צורת העבודה/העסקה של העובד והנושאים החשובים שבהם הוא צריך לטפל על מנת להימנע מתביעות מצד שלטונות המס ודרישות לתשלום מסים כפולים.
משרד רו"ח עובדיה פיק קריכלי חבר ברשת Crowe Horwath Iinternational שלה 140 סניפים פרוסים ברחבי העולם והיא מדורגת כיום בין עשרת הפירמות הגדולות והמובילות בעולם. הפירמה מלווה כיום אנשים שיוצאים לרילוקיישן מעבר לים וארגונים השולחים את העובדים שלהם במסגרת העבודה. בין יתר השירותים אותם מעניקה הפירמה, ניתן למנות כמובן את הייעוץ בנושא מסים, הסכמי עבודה, ביטוח לאומי וייעוץ פנסיוני. עו"ד וקנין הגיעה לכנס במטרה לשתף אותנו בידע, ניסיון ומומחיות ספציפית שצברה באופן טבעי עם השנים בתחום ניוד העובדים.
עו"ד אורה וקנין: "עובד, תושב ישראלי, נשלח מטעם החברה לרילוקיישן בחו"ל לתקופה של 5 שנים. כעבור שנתיים הוא התגעגע לארץ והחליט לחזור מוקדם יותר. מה הסכנה בכך? ובכן, כעת העובד חשוף לסכנות בצורת חיוב במס שולי, קנסות, אפילו עבירה פלילית בגין אי דיווח ואי ניכוי מס כי כעת הוא נחשב לתושב ישראל שלא שילם מסים על פי החוק!
"זו הבעיה של העובד ובני משפחתו אבל, בעיה זו מגיעה גם לפתחו של המעסיק. אם המעסיק לא דאג ללוות את העובד, לייעץ לו, לסייע לו בכל דרך להימנע מהסכנה, אז גם המעסיק חשוף לסיכון בנוסף, גם אתם כמנהלים בחברה יכולים להיחשף לסיכון, כי לא ייעצתם לעובד, לא הצגתם בפניו את כל המידע ולא סייעתם לו למנוע סיכונים. "המטרה שלנו היא למנוע מהעובדים ומהמעסיקים את הסיכונים הכרוכים בתהליך הרילוקיישן והחזרה. אנחנו מלווים את העובד ונותנים לו ייעוץ מס מהרגע הראשון, כבר משלב ניסוח החוזה והחתימה."
אם מישהו מכם עדיין חושב שמה שקורה לעובד עם חזרתו ארצה מרילוקיישן זה לחלוטין עניין שלו ואם העובד לא "הכין שיעורי בית", משמע לא בדק מה אומר החוק לגבי המסלול שלו (לאיזו מדינה הוא טס, לכמה זמן הוא טס וכיו"ב), זו בעיה של העובד – אז הנה דוגמה אחת מיני רבות לפסקי דין שהציגה עו"ד וקנין בכנס, שיניעו אתכם לשנת גישה.
".. למעסיקה יש חובה לדאוג לעובד מהפרט הראשון עד האחרון…" כך נכתב בפסק דין של עובדת שתבעה את המעסיקה על רשלנות בכך שלא דאגה לה לאשרה. עו"ד וקנין: "החברה צריכה לתת לעובד את הידע ולתת לו לבחור מה הוא רוצה להיות."
כששולחים עובד לרילוקיישן יש סוגיות רבות ומורכבות שעליהן צריך לתת את הדעת עוד לפני שהעובד ובני משפחתו עולים על המטוס. אפילו לפני החתימה על הסכם העבודה. הסוגיות המרכזיות שעליהן צריך לתת את הדעת הן: ההבחנה מיהו תושב ישראל, חזקת הימים ומרכז החיים, מקום מגורים, מרכז כלכלי, מקום הפעילות. האם היה לעובד בית קבע בארץ בתקופת ההצבה? האם הייתה לו פעילות כלכלית בישראל? האם יש לי חשבון בנק פעיל או לא פעיל? האם הוא התנתק מביטוח לאומי? האם הוא ביטל חברות בארגונים שונים אליהם השתייך בארץ?
על פי עו"ד וקנין, חזקת הימים היא המבחן המהותי של הפקודה, אולם חזקת הימים היא לא הפרמטר היחיד. חזקת הימים אומרת שאם העובד שהה 1833 ימים ויותר בשנת המס או 425 ימים במשך 3 שנים, אז הוא לא חייב מס. אך אם לא התקיים מבחן מרכז החיים, מס הכנסה יחליט אחרת. לעמדת רשות המסים יש שתי אבני בוחן שלא מצויים בחוק או בפקודה. לדוגמה, כל עוד בני המשפחה במעגל הפנימי מתגוררים בישראל – העובד הוא תושב ישראל. זו אבן בוחן. אבן בוחן שנייה – אם העובד שהה בחו"ל פחות מ-3 שנים, הוא תושב ישראל.
פסק דין יעל צור
תושבת ישראל בשם יעל צור עבדה עבור חברת צים ונשלחה מטעמה לרילוקיישן להונג-קונג למשך 5 שנים. צור התנתקה מהארץ והעתיקה את מרכז חייה לחו"ל. בעלה התפטר מעבודתו, המשפחה השכירה את הבית, הילדים הועברו מסגרות… אולם מנכ"ל החברה במדינת היעד התחלף ובשל שינוים ארגוניים, המשפחה שבה לארץ כעבור שנתיים בלבד.
עם חזרתה לארץ, יעל צור נדרשה לשלם מס הכנסה בגין השנתיים שבהן התגוררה בהונג קונג, היות שעל פי מבחני מס הכנסה, היא נחשבת לישראלית. בית המשפט המחוזי פסק שהיא תושבת הונג קונג למרות שיצאה מהארץ לתקופה של פחות משלוש שנים בפועל.
השאלה האם העובד שלכם נשלח למדינת אמנה היא קריטית
ישראל חתומה על אמנה למניעת כפל מס עם 53 מדינות. במדינת אמנה, עובד ישראלי יכול להיחשב תושב ישראל ותושב חו"ל. אם הוא משלם מסים במדינת היעד, ניתן לבצע קיזוז ולחייב אותו רק במס שנותר. אך אם מדינת היעד איננה מדינת אמנה, חוקי המס יחולו על העובד ללא קשר למסים שהוא שילם במדינת היעד. היות שכך, ישנם מקרים רבים שבהם עובדים שבים ארצה ומגלים לתדהמתם שיש חוב במס הכנסה בארץ.
לדברי עו"ד וקנין, המלווה ארגונים ועובדים בתהליך הרילוקיישן למדינות אמנה וכן למדינות שאינן מדינות אמנה, כפילות מס הינה סוגיה מורכבת יחסית, אך היא דווקא נפוצה בשנים האחרונות. הפתרון הינו בצורת הטבה כספית או אופציות.
מה קורה כשלעובד יש אופציות? סעיף 100 א' קובע מס יציאה. העובד קיבל אופציות שהן חסומות ואפשר לממשן בעוד שנה. אם העובד יוצא מישראל ומשנה תושבות, חל מס רווח הון על התקופה שבה שהה העבד בארץ וקיבל אופציות. המדינה רוצה את הכסף שלה. אם המדינה זרה איננה מדינת אמנה, גם רוצה גם היא את מס רווח ההון. אז יש חשיפה לכפל מס!
עו"ד וקנין: "העובד יכול להיערך לסיכון דרך כך שהוא משנה את התוכנית, הבעיה היא שעובדים רבים לא מודעים לכך. חשוב לייעץ לעובד שיוצא לתקופה ממושכת. יכול להיות שירצה להחשב לתושב זר. יש הקלות משמעותיות לתושב חוזר. תושב חוזר הוא כל מי ששהה מעל 6 שנים בחו"ל ויש לו פטור על הכנסות ל-5 שנים. תושב חוזר ותיק הוא כל מי ששהה 10 שנים בחו"ל ויש לו פטור לעשר שנים. העובדים צריכים לדעת את האופציות שלהם. לדוגמה, הם צריכים לדעת שבמהלך הרילוקיישן הביקורים בארץ צריכים להסתכם בפחות מ-183 ימים.יש את מבחן הסובייקטיביות, בו נבדק עד כמה העובד רצה ופעל כדי להיחשב לתושב חוץ. אם הוא עובד בחברה זרה, זה גם מהווה אינדיקציה."
מה אנחנו המעסיקים צריכים לדעת לקראת ניוד עובד?
עו"ד וקנין ממליצה להוסיף להסכם עבודה סעיף שמגן על העובד מפני אירועי מס. במקביל, חשוב לשמור על הביטוח הפנסיוני של העובד. עו"ד וקנין: "ישנן מדינות שבהן יש חובת הגשת דו"ח לשכירים מעל סכום מסוים. אם העובד שוהה במדינה שמחייבת הגשת דוח והוא (העובד) לא מודע לכך ולא פועל על פי החוק, הוא עובר עבירה פלילית. היערכות מראש היא קריטית ויכולה למנוע מלכודות דבש. עובדים לא ששים לספר למעסיקים על מקורות הכנסה נוספים, על נכסים, הכנסות של האישה… לכן המעסיק לא תמיד יודע איך להתאים לו את החבילה הנכונה ביותר. לכן חשוב לתת לעובד את האפשרות לקבל ייעוץ אישי חיצוני כדי שהכדור יהיה בידיים של העובד וכדי שהייעוץ יהיה איכותי ואפקטיבי."
