רילוקיישן בהתרעה קצרה? אל תעשה זאת בעצמך!

רילוקיישן בהתרעה קצרה? אל תעשה זאת בעצמך!

עדין אייכנבאום מחברת "גלובוס"- אריזות ומשלוחים בינלאומיים בע"מ, מציע לכם פתרונות להעברת עובדים סביב הגלובוס ומזהיר: אל תעשה זאת בעצמם!

שיתוף

עדין אייכנבאום, איש מכירות מזה 14 שנים בחברת "גלובוס" פתרונות רילוקיישן, הינו בעל ניסיון רב בכל הקשור לשירותי אריזה ושלוח תכולות בית וחפצים אישיים מהארץ לחו"ל ביצוא, וחזרה ארצה ביבוא. בשל ניסיונו הרב בתחום, נבחר עדין לקחת חלק בפאנל המרצים בכנס השנתי לרילוקיישן 2015 שיתקיים ב-25 במרץ.

במסגרת תפקידו עדין סוקר את המטענים המיועדים לשילוח ומדריך את הלקוחות כיצד להיערך לקראת שילוח מטענם, ומסביר על כל תהליך ההעברה מבית לבית. אז לפני שאתם שולחים את העובדים שלכם, עם הילדים, הכלבים והפסנתרים, לחו"ל – דברו איתו!

להרשמה – ללא עלות – לכנס הרילוקיישן השנתי 2015 לחצו כאן!

עדין אייכנבאום, כנס רילוקיישן 2015איך הגעת לגלובוס?
עדין אייכנבאום: במהלך חיי עבדתי בהרבה תחומים הקשורים בייבוא מוצרים ומכירות. לפני 14 שנים קיבלתי המלצה מחבר על חברת גלובוס, הגשתי מועמדות ומאז אני איתם. מאז אני עוסק בטיפול והעברה של חפצים אישיים, דברי אומנות ומכשור ממקום למקום. אפשר להגיד שבגלובוס "גדלתי" מלמטה. ההתמחות שלי הגיעה מהשטח באריזת הציוד, בהעברת המטען, לאחר שלמדתי את המעשי התחלתי לצבור ניסיון בתיאוריה, בסקירה והערכת הנפחים,בבדיקת תנאי הביצוע ועדכון המערכת המבצעת ב"גלובוס" ובייעוץ וליווי לקוחות בשאלה איך כדאי להתכונן ומה כדאי לקחת לרילוקיישן.

אז מה בעצם צריך לקחת לרילוקיישן?
הכול מתחיל משלב סקירה של הציוד הקיים, גם מבחינת נפח וגם מבחינת טיפול בציוד. בזכות הידע שלנו בגלובוס אנו יכולים להקל על הלקוח את תהליך ההערכות לקראת הרילוקיישן – מה לסנן במידה ומדובר במוצרים/ ציוד שאסור לקחת או להמליץ שלא לקחת מסיבה זו או אחרת. לדוגמא: מוצרי חשמל לא מומלץ לקחת לארה"ב כי נדרש שנאי ייעודי. ארונות: אם לא ידוע היכן תגורו ואם יש ארונות בנויים (כחלק מהחדר) חבל לקחת את הארונות מהארץ. זה תהליך יקר ומורכב ובמקרים רבים הוא פשוט מיותר. ובכלל, שיקול מרכזי הוא עלות/תועלת, למעט פריטים שערכם הסנטימנטלי לא ניתן לכימות בכסף. 

מה הכוונה בחומרים ש"אסור" לקחת לחו"ל?
לכל מדינה יש חוקים משלה לייבוא וייצוא. אנחנו יודעים להגיד ללקוח מה מותר ומה אסור להכניס לאותה מדינה. לדוגמא ידוע שאסור להכניס דברים דליקים, מוצרים המכילים גז, זרעים – חלקי צמחים. לכל מדינה יש נהלים שצריך לאמוד אותם בכדי לעמוד בדרישות. במקרה שאדם טס לרולוקיישן עם משפחתו והוא אינו מכיר את חוקי היבוא במדינה הזרה, לא רק שהוא לא יוכל להכניס את הרכוש שלו (רכוש יקר ערך), הוא עלול להסתבך עם השלטונות המקומיים ולהתחיל את המסע שלו "על רגל שמאל". 

איך מכינים לקוח לשליחות בחו"ל?
לאחר הסקירה של הציוד שברשות הלקוח, אנו אומדים את תנאי הביצוע – האופן בו נדרש להוציא ציוד מהדירה – האם צריך מנוף? האם נדרש מארז מיוחד דוגמא לציוד רגיש כמו מראה או שולחן עתיק? איך תתבצע הפריקה בבית החדש? על ידי מי? האם יש צורך באיתור צוות מקומי לשינוע, פריקה והרכבת ציוד?

מעבר לסיוע באריזה ופריקת הציוד, מה עוד אנשים צריכים לדעת על העברת ציוד לשליחות בהיבט של מיסוי לדוגמה?
האדם הפרטי הוא זה ששולח את הציוד ועל כן כל ההתנהלות מולו, כשהחפצים הם אישים בעל הטובין הוא מבצע התהליך והוא זה שצריך להמציא את כל האישורים הנדרשים ליבוא החפצים למדינת היעד כגון: אזרחות או אישור עבודה. הדבר נכון גם לגבי יבוא חזרה ארצה. לדוגמה: ישראלי תושב חוזר זכאי, אחרי שנתיים של שהייה ברצף בחו"ל, לפטור ממכס יבוא על הרבה פריטים. 

האם אתם נתקלים במקרים בהם הלקוח אינו יודע מה היעד הסופי?
במרבית המקרים אנשים יודעים מה היעד (מדינה/עיר) אך יחד עם זאת, בהרבה מקרים בשלבים הראשונים אין כתובת סופית ורק לאחר האריזה הלקוחות טסים למקום היעד ומתחילים לחפש דירה/ בית רלוונטי. בדרך כלל, לקראת תאריך היעד של הגעת המטען הלקוחות אמורים למצוא מקום מגורים אך ישנם מקרים בהם בשלב זה הלקוחות עדיין לא התמקמו בכתובתם הסופית, ועל כן במצב כזה הם נזקקים לשירותי אחסון זמניים.
 

האם יש לך המלצות לאנשים שעומדים לקראת רילוקיישן?
ראשית, לעבור עם אדם מקצועי ומוסמך את תהליך ההכנה והייעוץ לקראת מה שעומד לקרות, להחליט מה מיועד לשילוח, למיין ולהפריד פריטים לקראת ביצוע האריזה ולהתכונן על פי המלצות החברה המבצעת. מרבית האנשים אינם יודעים זאת אבל אפשר וחשוב מאוד(!) לעשות ביטוח תכולה. בראש ובראשונה הביטוח אמור לפצות את בעל הטובין במקרה של נזק,חוסר או אובדן כללי. אולם חשוב יותר לבצע ביטוח תכולה על מנת להגן על בעל המטען מפני חשיפה לתביעות מטעם חברת הספנות במקרה של נזק לאוניה. 

מה הכוונה בהגנה מפני נזק לאונייה?
על פי חוקי הספנות הבינלאומיים,אם במהלך ההובלה הימית, האונייה עליה נמצא מטען כלשהו (של חברה מסחרית או של אדם פרטי) נפגעת, אותו בעל מטען אחראי לשלום האוניה ועל כן גם יישא בעלות הנזק. עלות הנזק מתחלקת בין כל בעלי המטענים המובלים על אותה האוניה וחברת הספנות רשאית לתבוע את בעלי המטענים בהתאם לגודל מטענם. במידה והלקוח מבוטח בביטוח תכולה, אזי החברה המבטחת נושאת בנטל התביעה.

להרשמה לכנס הרילוקיישן 2015 – ללא עלות! – לחצו כאן

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה