האם החקיקה שנועדה להגן על "החלש" היא רלוונטית כיום או יש צורך להגמיש אותה? שאלה זו עמדה במרכז כנס בנושא "נשים בארגונים: חוק או דיאלוג", שהתקיים השבוע בבית חיל האוויר בהרצליה. הכנס אורגן על ידי מרכז נטע – נשים לטובת עתידן, עמותה השואפת לקדם את השיח ציבורי בנושא המגדרי בעולם העבודה, באמצעות חקר התהליכים החברתיים המעכבים קידום על בסיס מגדרי, ועידוד מנהלים וארגונים לקדם נשים ולהעסיקן בתפקידים בכירים.
מדובר באחד הכנסים הראשונים אשר העלה על סדר היום את הדיון בנושא תפקיד ומקום החקיקה העוסקת במגדר הנשי – מניעת הטרדה מינית וחופשת לידה. במהלך הכנס נשאלו שאלות משמעותיות: האם מקום החקיקה, שנועדה להגן על ה"חלש", רלוונטי היום כפי שהיה כשנוצרה? האם יש ביכולתנו להשפיע על החקיקה והאם ברצוננו לעשות זאת?
האירוע סיפק פריזמה חדשה להתייחסות לנושא ומכאן החדשנות והחשיבות שבקיומו.
את הכנס הנחתה שרון כידון מגישת טלוויזיה, ומומחית בפרסום ותקשורת שיווקית ופתחה דר' יעל יצחקי מנכ"ל מרכז נטע. דר' איתי שילוני היועץ האקדמי לכנס, העלה את הסוגיה העיקרית: מה תפקיד ומקום החקיקה? האם מקומה רלוונטי היום כפי שהיה כשנוצרה? האם יש ביכולתנו להשפיע עליה?
לדברי שילוני, החקיקה סייעה בהגנה על ה"חלש" – הנשים, אך יתכן והיום יש צורך בגמישות ובקיום דיאלוג בנושא עם קבוצת הנשים במקום העבודה. הדיון במושבים נסוב סביב החוק למניעת הטרדה מינית שנחקק לפני 13 שנה והתיקון לחופשת הלידה שאושר לאחרונה – לפיו חופשת הלידה בישראל עומדת על 14 שבועות, אך ביכולת האישה להאריך את החופשה ל-26 שבועות, 12 מתוכם על חשבונה.
בהמשך הכנס סקר חמי פרס, מנכ"ל שותף בקרן פיטנגו, את נושא שילוב נשים בתפקידים בכירים. לדבריו, יש להרים את דגל החדשנות והטכנולוגיה, כיון שבעזרתו תתחולל המהפכה בתעשייה ובחברה. זמינות המידע, תקשורת, ניידות, רשתות אינטרנט ורשתות חברתיות הן הזדמנות לתקן עוולות ולהפוך את העולם ליותר מאוזן. נשים חייבות להשתלב ב"משחק" הזה, בכח העבודה המוביל – ככח אמיתי ומתוך צורך אמיתי. פרס אופטימי וסבור כי תוך 15 שנה המערכות תתאזנה ולשם כך יש לעשות "תיקון מגדרי".
בפאנל בנושא חופשת לידה (חל"ד) – זכות או חובה? הוצגו על ידי דבי רומיס, פסיכולוגית, ראש תחום מחקר בנטע, תוצאות סקר שערך מרכז נטע בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן. מהסקר עולה כי 60% מהנשים שהכנסתן מעל 8,000 שקל בחודש היו מעוניינות לעבוד חלקית בזמן החל"ד, אם החוק היה מאפשר להן. הסקר בוצע בקרב 204 נשים אקדמאיות אשר 69% מהן תומכות בשינוי החוק שיאפשר לאשה לבחור האם לעבוד חלקית בעת החל"ד ולקבל תשלום חלקי של דמי הלידה. כיום החוק אינו מאפשר לאשה או לבעלה לעבוד ולו באופן חלקי, בעת קבלת דמי הלידה מהביטוח הלאומי – אלא אם מוותרת האשה על זכויותיה מהביטוח הלאומי. עוד עולה מהסקר כי ככל שהשכר גבוה יותר, התפקיד בכיר ומשפיע יותר ושעות העבודה רבות יותר – כך קיימת נכונות גבוהה יותר לחל"ד גמישה.
עם זאת, היו שצידדו בחקיקה הקיימת. ליהיא לפיד, סופרת ועיתונאית – טענה כי בשל המאבק הרגשי בין אימהות לקריירה – יש להשאיר את המצב הקיים. ד"ר הדס מנדל, מרצה בכירה באוניברסיטת ת"א, הביעה את התנגדותה ל שינוי החקיקה וציינה כי על פי סקרים, במדינות בהן חל"ד נושקת לשנה – נשים מצליחות פחות טוב בשוק העבודה. לדברי ד"ר מנדל, כשיש שנה חל"ד ניתן לשקול גמישות אך בישראל, בה החל"ד 14 שבועות, חל"ד גמישה תזיק.
תמיכה מסויגת בשינוי החקיקה הביעה עו"ד מיכל ארלוזורוב, סמנכ"ל ויועצת משפטית מכתשים אגן תעשיות – הסבורה כי זו חקיקה פטרנליסטית. פריצת החקיקה לדבריה, מסוכנת מבחינת מעסיקים שינצלו זאת לרעה, אך ניתן לאפשר שינוי עם חסמים מתאימים.
לדברי צחי פישביין, יו"ר הטוטו – המערכות מתאזנות אך צריכות להיות מאוזנות גם בניהול. לכן צריכה להיות הפרדה בחוק בין נשים מנהלות ליתר התפקידים. פישביין הוסיף כי יש לאפשר לאשה להפעיל שיקול דעת לבחור בחל"ד גמישה.
לדברי רו"ח איריס שטרק, מנהלת שותפה במשרד רו"ח שטרק את שטרק – הגיע הזמן לשנות גישה, וליצור מצב בו נשים תוכלנה לעזור מהבית בעת חל"ד, ללא צורך "לרמות" אלא בצורה לגיטימית, באמצעות עבודה מהבית ובצורה גמישה בדרכים נוספות.
גם שרון למברגר, מנכ"ל ערוצי הלייף סטייל – הביע תמיכה בשינוי ובאחריות הורית משותפת.
