הרגלי ישיבה בעבודה
"כיסא לכל עובד" זה השם של הצעת חוק מהפכנית שקידמו חברי הכנסת מופז, יחימוביץ וכחלון רק לפני כמה שנים. החוק החברתי הזה שנועד לחולל שינוי בתפישת העובד ולקדם את מעמדו של העובד החלש, הפך להיות סמל לתחילתו של מהפך. הזכות של העובד לבצע את עבודתו תוך כדי ישיבה על כיסא נתפשה (ועדיין נתפשת) כזכות שוויונית בסיסית שנועדו לשמור על האדם – בריאותו וכבודו – במקום העבודה.
אתר משאבי האנוש HRM Asia פרסם תוצאות של מחקר חדש שבוצע על ידי הנשיונל ג'יאוגראפיק. המחקר מראה שישיבה ממושכת על כיסא ליד שולחן פוגעת באיכות החיים של האדם. ליתר דיוק, ישיבה ממושכת מקצרת את אורך החיים של נשים בכ-40% ושל גברים בכ-20%.
מהי הסכנה העיקרית הכרוכה בישיבה ממושכת?
ישיבה ממושכת מובילה לניוון איברים, האטת זרימת הדם (סירקולציה) ומובילה לבעיות אורתופדיות כגון כאבי גב, כאבי מפרקים, דלקות במפרקים, גיבנת ועוד.
כל מקדמי הסיכון שאוזכרו למעלה קיימים ואורבים לכל אדם שיושב כדרך קבע מעל שש שעות ביום – גם כאשר הוא נהנה מהציוד והריהוט הארגונומי החדשני והאיכותי ביותר. למרבה הצער, רוב העובדים במשק לא נהנים מכיסאות איכותיים המספקים להם תמיכה מקסימלית, ולכן הפגיעות בקרב אותם עובדים שיושבים על: שולחנות לא נוחים, כיסאות מתנדנדים שלא מספקים להם תמיכה ראויה או אפשרות להחליף תנוחות… העובדים הללו חשופים לסיכונים מרובים יותר.
כיצד יכול (וצריך) ארגון למנוע את הסכנה הכרוכה בישיבה מרובה בקרב עובדים שבמסגרת עבודתם – צריכים לשבת ליד שולחן?
בכל מוקד טלפוני שאליו תיכנסו תראו מבעד לגלריה עשרות או מאות עובדים יושבים לצד שולחן, מול מסך המחשב או ליד מכשיר הטלפון, כשהם מבצעים את עבודתם בישיבה. עצם המחשבה על מוקדנים שעושים את עבודתם בעמידה או חלילה בהליכה בתוך המוקד יכולה להפיל אחראי משמרת מהרגליים. אך האם זו באמת סכנה של ממש על עתידו של המוקד? האם הישיבה ליד השולחן כל כך נחוצה לעבודה, או שניתן לאפשר לעובדים ואף לעודד אותם לקום מדי פעם, לעמוד ולהסתובב מעט תוך חילוץ איברים?
הישיבה המרובה כרוכה בסיכון רפואי ולכך יש השפעה מידית ו/או ארוכת טווח על הארגון ועל הרווחיות שלו. עובדים הסובלים מבעיות, כאבים ושחיקה נוטים להיעדר יותר. היעדרות של עובדים עולה לארגון כסף!
כיצד יכול ארגון לייצר פתרון לבעיה מבלי לפגוע בתפוקה או באיכות העבודה?
– הציעו לעובדים מבחר גדול יותר של: כיסאות, שולחנות, מקלדות וכיו"ב. ככל שיהיה מבחר גדול יותר וככל שהציוד והריהוט יהיה באיכות גבוהה יותר, כך יהיה לעובדים קל יותר לבחור את מה שנוח להם ומקל עליהם יותר.
– הכניסו מדיניות של הפסקות קצרות יותר לעובדים ואם יש חשש לפגיעה בתפוקה – הכניסו את ההפסקות הקצרות על חשבון הפסקות ארוכות כך שהעובדים יקומו יותר מבלי לעבוד פחות.
– נצלו כל רגע וכל הזדמנות כדי "להקים" את העובדים מהכיסא. בין אם לצורך שיחת אחד-על-אחד, הדרכה על מוצר חדש, תדרוך בוקר או בקשה מעובד למלא דו"ח… חשוב לנצל כל הזדמנות לבצע פעילות חד פעמית או שגרתית, שאותה ניתן לבצע לא בישיבה.
– אפשרו לעובדים לבצע את עבודתם תוך כדי: עמידה במקום, הליכה במשרד או במסדרון ואפילו יציאה אל מחוץ לבניין. הציוד הטכנולוגי שעומד לרשות העובד (אוזניות, מחשב, נייד וכיו"ב) מאפשר להם להיות אפקטיביים גם כשהם רחוקים מהשולחן שלהם. עובדים רבים יכולים לבצע את עבודתם תוך כדי הליכה או לפחות עמידה אולם הם יודעים שאחראי המשמרת מביט בהם ואם הם יעמדו – הוא יחשוב שהם לא עובדים. זוהי תפישה שצריך לשנות לא רק בקרב העובדים אלא בקרב ההנהלה הבכירה ומנהלי הביניים.
– התערבות יזומה: אחת האפליקציות שבהן עושים כיום שימוש בארגונים בארה"ב היא אפליקציה שמתערבת לעובד בעבודה וקוראת לו לפעולה. בדיוק כפי שהעובד נחשף לתזכורות שקופצות לו על המסך (להתקשר ללקוח בשעה מסוימת או להגיע לפגישה בחדר ישיבות בשעה מסוימת), ישנן אפליקציות הקוראות לכל עובד באופן אישי לעצור (או להמשיך את העבודה אבל תוך כדי עשייה של משהו נוסף).
כך אפשר לכוון לכל עובד תזכורת לקום בכל שעה לחלץ אברים למשך כמה דקות. במקביל או לחילופין, ישנן אפליקציות המדריכות את העובד לבצע תרגילים תוך כדי עבודה (לעבוד על שרירי רגליים, שרירי אגן, לסובב את הקרסוליים…) וכך לדאוג לזרימה תקינה של מחזור הדם ומניעת ניוון ושחיקה.
נרחיב עובד בנושא בכנס wellbeing – רווחת העובדים שיתקיים ב- 9.7.14. לחצו כאן לפרטים נוספים
