מחקר: יש קשר בין יצירתיות לחוסר יושר

נטייתו של אדם לשקר קשורה כנראה ליכולותיו היצירתיות. המסקנות המטרידות האלה עולות ממחקר חדש שבוצע על ידי שני מדענים מבתי ספר מובילים לניהול. איך מסבירים את הקשר בין שקרנות ליצירתיות? "האמירה הנפוצה 'חוקים נועדו שיפרו אותם' נמצאת הן בבסיסם של הביצועים היצירתיים והן בבסיסה של ההתנהגות הלא ישרה," אמרה בהודעה לעיתונות החוקרת פרנצ'סקה ג'ינו, פרופסור בבית הספר לעסקים בהארוורד. "למעשה גם יצירתיות וגם חוסר יושר מעורבים בשבירת חוקים."

ג'ינו ושותפה למחקר סקוט וילטרמות', פרופסור בבית הספר לעסקים באוניברסיטת דרום קליפורניה, הגו ניסוי דו-שלבי כדי ללמוד על הקשר בין נטייה להונאה לבין כושר המצאה. תחילה הם בחנו את נכונותם של המשתתפים לשקר. וילטרמות' וג'ינו אמרו למשתתפים במחקר שהם יתוגמלו עבור כל בעיה מתמטית שיצליחו לפתור. בסופו של המבחן המשתתפים התבקשו לדווח בעצמם על מספר הבעיות שהצליחו לפתור. הם לא ידעו שהחוקרים עקבו אחר הביצועים שלהם וידעו מה באמת היו הישגיהם. כמעט 60% מהמשתתפים רימו ואמרו שהצליחו לפתור יותר בעיות מאשר פתרו בפועל.

משקרים ויוצרים

במשימה הבאה המשתתפים התבקשו להעלות "אסוציאציות רחוקות", כלומר מילה שקשורה למערכת מילים, למשל אסוציאציה רחוקה ל"כתף", זיעה" ו"שתייה" היא "קרה". התרגיל הזה הוא דרך מקובלת לבדוק יצירתיות. הנתונים שאספו וילטרמות' וג'ינו הראו שהאנשים ששיקרו לגבי ההישגים שלהם במבחן במתמטיקה, הצטיינו יותר בתרגיל האסוציאציות בהשוואה לאלה שלא שיקרו. כפי הנראה, שבירת החוקים משמשת כמצב מקדים לחשיבה מחוץ לקופסה, הסיקו החוקרים.

מה מחלקת משאבי האנוש יכולה לקחת מכאן? קודם כל לזכור שמדובר רק במחקר אחד שבוצע בתנאי מעבדה. עם זאת, המסקנה שחשיבה מחוץ לקופסה מתקשרת הן ליצירתיות והן לנטייה לשקר נשמעת הגיונית. אז אולי לא כדאי לגייס אנשים שכבר זיהיתם כשקרנים רק מתוך התקווה שהם התברכו ביצירתיות שתחפה על כך. מצד שני, כאשר אתם בודקים את מרכיב היצירתיות הכה רצוי, נסו לבדוק גם תכונות כמו אמינות ויושר.