משימות גדולות דורשות יציאה להפסקה

משימות גדולות דורשות יציאה להפסקה

כאשר אנחנו ניצבים מול אתגר גדול בעבודה, אנחנו נוטים לא לקום מהכיסא עד שהבעיה נפתרת. האם נכון לנהוג כך?

שיתוף
הפסקה בעבודה

הפסקה בעבודה

כאשר אנו ניצבים בפני בעיה מרתיעה או בפני משימה גדולה, האינסטינקט שלנו הוא לקבור בה את הראש שלנו עד שהעבודה נשלמת. בדף הלינקדאין שלה, מסבירה ד"ר מרלה גוטשאלק, פסיכולוגית תעשייתית, למה זאת אינה תמיד הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיות. היא מסביר שלמעשה עלינו להתרחק מדי פעם מהעבודה. גוטשאלק כותבת:

"אולי אינכם חווים תשישות, אך עדיין ייתכן שהחשיבה שלכם מותשת בעצם. מנוחה מסוג כלשהו נדרשת. ברגעים האלה, המוח עשוי למצוא את האנרגיה הנדרשת לביצוע… אפילו בזמן מנוחה, המוחות שלנו ממשיכים במסע לחיבור הנקודות.

שילוב תקופות של מנוחה כאשר אתם עובדים על בעיות מרכזיות הוא קריטי. אתם עשויים לגלות שהליכה או מדיטציה מועילות לכם… אולי תאזינו לקטעי המוזיקה האהובים עליכם, תקראו את הקומיקס החביבים עליכם, תשחקו – בכל מקרה הציעו למוח שלכם את 'זמן ההפסקה' שלו הוא זקוק. תהיה מה שתהיה הפעילות שבה תבחרו בסופו של דבר, התהליך חשוב לא פחות. אם אתם מוצאים את עצמכם מתוחים ועייפים בזמן שאתם עובדים על בעיה, קחו לעצמכם רגע להירגע."

המוח הוא מכונה בלתי יציבה

טאנר כריסטנסן מ-99U מוסיף ואומר שהמוח הוא מכונה בלתי יציבה, אך למרבה המזל, כזאת שממשיכה לעבוד על בעיות גם כאשר התודעה שלנו נמצאת במקום אחר. כאשר אתם עושים צעד אחורה על מנת לקחת הפסקה, אתם מרגישים אולי כאילו נסוגותם לאחור, אבל לעיתים קרובות זה בדיוק מה שהמוח צריך כדי לנוע קדימה.

ד"ר גוטשאלק סיימה את המאמר שלה בתזכורת חשובה: "מעל הכל, זכרו שבריונות כלפי המוח לא תוכל לגרום לו להיות יעיל." במילים אחרות: אל תשכחו שהמוח הוא אבר בגוף, כמו כל אבר אחר. אפילו אנשים בעלי הכושר הגבוה ביותר יודעים שיש גבול למספר הקילומטרים שהם מסוגלים לרוץ, ללכת או לשחות ביום. בשאר הזמן הם מאפשרים לגוף לנוח, להתרפות ולקבל תזונה. הפעלת בריונות על המוח לכל היותר תגרום לכם לבהות בעבודה ללא תועלת במקום לעשות משהו מיטיב יותר עם עצמכם ועם התאים האפורים שלכם.

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה