זהר שרם
זהר שרם, יועצת ארגונומית, מרפאה בעיסוק במקצועה, בעלת תואר שני בבריאות תעסוקתית ומרצה בקורסים של נאמני ארגונומיה בארגון בחברת "אקסדרון", נבחרה לשאת הרצאה מיוחדת במתכונתה במסגרת כנס בריאות העובדים שיתקיים ב-15 בדצמבר.
זהר, העוסקת בתחום של ייעוץ ארגונומי לעסקים במשק, נבחרה לשמש כמרצה בכנס בשל הובלתה את קורסי נאמני הארגונומיה שמקיימת אקסדרון, המתמחה ביבוא פתרונות ארגונומיים לארץ והמובילה את תחום ההסברה וההדרכה בתחום. חשוב לציין כי אקסדרון מוכרת כיום מטעם משרד הכלכלה כגוף המוסמך ללמד ולהסמיך נאמני ארגונומיה תעסוקתית בארגונים. כמו כן, זהר שימשה כנציגת משרד הבריאות בוועדת מומחים לאימוץ תקנים בנושא ארגונומיה.
את הרצאתה בכנס תקדיש לסקירת מצב עדכנית בארץ תוך התייחסות לגורמי סיכון, הפרעות שריר השלד, מחויבות המעסיקים לניהול סיכונים ארגונומיים בעבודה, ROI (החזר על השקעה) ארגונומי והטמעת תוכנית ארגונומית בארגון.
ניתן לשמוע על לא מעט ארגונים שמספקים לעובדים ציוד משרדי כמו מקלדות ועכברים ארגונומיים. האם אנחנו באמת שם?
זהר שרם: לא בהכרח. ההגדרה המדויקת של ארגונומיה היא התאמה מיטבית בין העובד לסביבת העבודה שלו. פירוש המילה “ארגו” הוא עבודה ו”נומוס”- חוקים. רכישת ציוד ארגונומי היא בהחלט צעד חשוב, אך חשוב להתאים את הציוד לעובד. צריך לדעת מה לקנות, למי לקנות, איך להשתמש ואיך לא להשתמש בציוד.
עבודה לא מותאמת מובילה להפרעות שריר-שלד, שהן פגיעות על רקע תעסוקתי. הפרעות אלה נגרמות ממספר גורמי סיכון בעבודה: תנוחות עבודה מאולצות, תנועות חוזרות ונשנות, הפעלה של כוח, מצבי עבודה סטאטיים, לחץ מכאני שהופעל על הגוף, טמפרטורות קיצוניות של חום או קור, ויברציות וגורמי סיכון סביבתיים.
בארץ מעריכים שכמחצית מהפגיעות בעבודה שבגללן העובדים נעדרים למעלה משלושה ימים, הן עקב הפרעות שריר שלד (מתוך מחקר בשם "כשירים לעבודה" 2010).
מהמחקר עולה, כי 60% ממקרי אובדן כושר עבודה לצמיתות הם מפאת הפרעות שריר שלד וכן כי העלות הכוללת של הפרעות שריר שלד למדינת ישראל היא בין 4 ל-7 מיליארד דולר בשנה! (2% מהתוצר הגולמי).
ע"פ נתוני המוסד לביטוח לאומי, מאמץ יתר הינו אחד מסיכוני הבריאות הנפוצים ביותר בתעשייה. עוד עולה מהמחקר כי פגיעות גב הן הפגיעות הנפוצות ביותר בקרב ציבור העובדים (נתוני השנים 2009-2012). מבחינתי, אילו הן פגיעות ועלויות שניתן לצמצם ואף למנוע, ע"י מודעות, עבודה נכונה והתאמה של סביבת העבודה.
לרישום לכנס בריאות עובדים וסביבת עבודה לחצו כאן
איך אנחנו ביחס לעולם מבחינת המודעות לארגונומיה?
זהר שרם: בעולם, בעיקר בארה"ב ואירופה, יש הטמעה של חוקים ותקנות ארגונומיים מזה 20 שנים. בחלק מהמדינות זו חובה לבצע הערכות והתאמות ארגונומיות בעבודה. בחלק פועלים על סמך הנחיות של מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתי האמריקאית – הנחיות שמחייבות ארגונים לבנות תכנית ארגונומית הכוללת הערכות סיכון, התערבות והדרכת עובדים. גם באירופה קיימות הנחיות מחייבות.
בארה"ב 34% מהפגיעות התעסוקתיות הן עקב הפרעות שריר שלד ובאיחוד האירופי מדובר על שיעור גבוה יותר – של 38%. בארץ אנו עדים לחברות שחורתות על דגלן איכות ומצוינות ודאגה לעובדים והן פועלות על פי סטנדרטים בינלאומיים. קיימת בארץ מודעות לארגונומיה כבר 15 שנים, ולאחרונה קרו שני דברים שהם ציון דרך בתחום:
1. בשנת 2013 אומצו בארץ 9 תקנים בנושא ארגונומיה. הם וולונטריים ולא מחייבים אך אומצו כתקני ISO וקיימים כהנחיות לכל ארגון שרוצה לעמוד בתקן גבוה והעובדים שלו חשובים לו. התקנים כוללים כללי ארגונומיה כלליים, כללים המדברים על ניטול (טלטול) מסעות ידני (הרמה, דחיפה, משיכה[ גרירה של מטענים כבדים או בתדירויות גבוהות) וכן תקנים בנושא עבודה משרדית. זה דבר שלא היה בארץ עד כה.
2. משנה שעברה מחויבים כל הארגונים לעבוד על פי תוכנית בטיחות פרואקטיבית, שמטרתה מניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע, וצמצום סיכונים במקום העבודה. היות וסיכונים ארגונומיים מהווים נתח נכבד מהפגיעות, גם אותם יש לנהל – לזהות, להעריך את רמת החומרה שלהם ולטפל בהם.
אנחנו במקרה האופטימי בסיומו של משבר כלל עולמי כלכלי קשה ביותר, במקרה הפסימי אנחנו עדיין בעיצומו של המשבר. אני כבר רואה מנהלי משאבי אנוש שיגידו 'אנחנו בקושי שורדים. אין לנו תקציבי עתק להשקיע בארגונומיה'. איך את מתייחסת לאמרה שכזו?
לא נדרש תקציב עתק, לעיתים התקציב הנדרש אפילו קטן ביותר. לעיתים קרובות, מינוי של "נאמן ארגונומיה", אשר עובר קורס והדרכה בנושא, ומקבל כלים לזיהוי, הערכה ובקרה של סיכונים ארגונומיים, הוא הצעד הראשון בהטמעה חכמה במפעל או ארגון. קורס כזה מועבר כיום באקסדרון ונמשך יומיים, מלאים במידע ובכלים ישומיים. נאמן ארגונומיה מגיע בדרך כלל מקרב העובדים, מכיר את ה"שטח", את הבעיות והפתרונות האפשריים, ויכול לרתום להמשך עבודה במפעל עוד עובדים ומנהלים.
פתרונות רבים קיימים בנהלים, קרי בנהלי עבודה, בהדרכה, בחלוקת עבודה, במנוחות או הפסקות, בהתאמות פשוטות של העובד לסביבה או התאמת הסביבה לעובד. יש את נושא הציוד שצריך לרכוש, אבל זה ציוד שממילא קונים.
לפעמים אני מגיעה לארגונים ורואה עובדת קטנה יושבת על כיסא גבוה או שולחן גבוה ובחדר אחר אני רואה גבר גדול שיושב מול שולחן קטן. אני פשוט מחליפה ציוד או עוזרת לעובדים להתאים את גובה המסך או את גובה הכיסא.
הפתרונות אינם חייבים להיות יקרים מאחר שהחוכמה היא לזהות בעיות ולייצר פתרונות תוך מחויבות לייצר התאמה בשטח. בסביבה המשרדית הפתרונות הם בהחלט זמינים ולאו דווקא יקרים. בסביבה תעשייתית יש פתרונות מורכבים ויקרים יותר, אבל אפשר לנסות קודם את הפתרונות הפשוטים יותר.
אילו טרנדים חמים מובילים כיום בענף הארגונומיה?
אחד הטרנדים החשובים הבולטים ביותר הוא טרנד בריאותי של עידוד תנועה תוך כדי עבודה. אנו יודעים היום שלישיבה ממושכת יש קשר לתוחלת חיים נמוכה יותר … ככל שאנו נמצאים יותר בתנועה, כך בריא לנו יותר. אני מעודדת את העובדים לצעוד, לעלות במדרגות, לקום, להגיע לעבודה באופניים, לגשת לדבר עם עובד אחר במקום לדבר איתו בטלפון … ישנם היום פתרונות חדשניים שמטרתם לאפשר לעובדים לעבוד בעמידה בקלות ובנוחות, או לשנות מנחי ישיבה. היום אפשר בהחלט להגיד שהארגונומיה הולכת למקום של תנועה ושינוי עד כדי מעבר מעמדות עבודה סטטיות לעמדות עבודה דינמיות המאפשרות תנועה.
מהם המיתוסים הנפוצים וחוסר הדיוקים שבהם את נתקלת כשאת מגיעה לארגונים?
אחד המיתוסים השכיחים ביותר הוא ש"אם אני עושה הרבה תנועות, אז אני שומר על הכושר". זו תפישה שגויה ביסודה. תנועות שחוזרות על עצמן לעיתים קרובות ולמשך זמן ממושך (כמו למשל – הקלדה) נחשבות "עבודה חזרתית" ועלולות לגרום לדלקות ולפגיעה כרונית.
מיתוס נוסף – עובדים הזקוקים למשקפיים אשר חושבים שאם הם לא ירכיבו משקפיים הם ישמרו טוב יותר על הראיה. התוצאה היא שהם פשוט רוכנים כל הזמן אל המסך, כדי לראות יותר טוב, מה שמהווה פגיעה בגב מפאת עומס על חוליות הגב התחתון.
מיתוס נוסף הוא כמובן שצריך תקציב גדול כדי להטמיע תוכנית ארגונומית יעילה. ניתן למצוא פתרונות יעילים וחכמים בתקציבים ריאליים ואף פתרונות שאינם דורשים כמעט תקציב, כמו קיום "קמפיינים" לקידום עבודה ארגונומית, תוך גיוס מנהלים, פיזור טיזרים ותמונות מעניינות או מצחיקות, קיום חידונים, ביצוע תחרות בין קבוצות עבודה ועוד רעיונות יצירתיים.
טעויות נפוצות: כשאנשים מכוונים את הכיסא במשרד לפי גובה המסך. את הכסא צריך להתאים לשולחן לפי גובה אמות הידיים כאשר הכתפיים רפויות. רק לאחר שנקבע את גובה הכסא – נקבע את גובה המסך (שליש עליון של המסך בגובה העיניים). אנשים רבים מכוונים את משענת הגב כך שתתמוך בשכמות, אך המשענת אמורה בעיקר לתמוך בגב התחתון.
וטעות נפוצה אחרונה – "צריך לשבת זקוף!" . אנשים חושבים שבריא יותר לשבת זקוף אך מחקרים מראים שדווקא הישענות לאחור, בזווית של 105% בערך, בריאה יותר לגב.
