לא תמיד קל למתוח את הקו בין קרבה לבין גסות רוח, או בין הומור לבין הטרדה. במקרים רבים תעדיפו להתעלם מנושא יחסים בין אישיים בעבודה, מתוך מחשבה שאין זה מתפקידנו. על כן תתעלמו גם מדיבור גס וכינויים מעליבים שתשמעו סביבכם, כי עבור משאבי האנוש בטוח יותר להישאר בצד השמרני.
לומברדי נגד וולטון, משפט בתחום זכויות אדם שהתקיים לא מכבר באוהיו, מראה עד כמה חשוב להתערב בזמן. במקרה המדובר חברי צוות קטן מאוד של עובדים נהגו לקרוא זה לזה בשמות מכוערים במיוחד, מכוערים עד כדי כך שלא פורסמו בעיתונות.
המתלונן, פול לומברדי, טען שנפגע ממקרים רבים על רקע של הטרדה ואפליה הקשורים לבריאות הנפש, הומוסקסואליות והשמנת יתר. ההתנהגות של האנשים הסובבים אותו הייתה ללא ספק מפוקפקת, וכללה הצעות להתאבדות והערות הקשורות לנטייה מינית. מה שמסבך את העניין הוא העובדה שלומברדי הודה שכינה חברים לעבודה, ובכלל זה הבוס שלו, במושגים שליליים ביניהם שמות גנאי הקשורים להומוסקסואליות. אם כל האנשים בחברה מתנהגים באותה צורה זה לזה, האם מדובר בהטרדה?
משטרת הכיף
אמנם יש אזורים אפורים – הטרדה עבור אחד יכולה להיות בדיחה עבור אחר – שימוש ב"מבחן אובייקטיביות" יכול לעזור, כך מציעה עורכת הדין קייסי דוקנדורף בכתבה שהופיעה ב-HC Online. אילו סקרתם חדר שבו 100 אנשים, האם 51 או יותר מתוכם היו חושבים שהשפה שבה השתמשו העובדים הייתה כזאת שלא ניתן לקבלה? "בסופו של יום אין זה תפקידו של המנהל ליצור אווירה כיפית. תפקידו לוודא שהעובדים מגיעים למקום עבודה בטוח ומכבד," אמרה דוקנדורף. "יוצא שהם משטרת הכיף. אני לא אוהבת להציג זאת כך אבל זהו תפקידם והעבודה שלהם היא לזהות מה מקובל ומה אינו מוקבל ולהבטיח שמה שאינו מקובל אינו קורה במקום העבודה."
לדברי דוקנדורף הכול קשור לכבוד במקום העבודה. אם הכבוד כלול במדיניות מקום העבודה שלכם, מה שמגיע אל מעבר להיבט של זכויות אדם, לא תצטרכו להתמודד עם סוגיות כאלה. כאשר הכבוד ההדדי הוא חלק מהמדיניות והעובדים מודרכים בהתאם, התנהגויות כמו אלה שעליהן התלונן לומברדי אינן מקובלות.
לומברדי, אגב, קיבל פיצויים בסך 20,00 דולר בגין פגיעה בזכותו להיות חופשי מאפליה ובשל פגיעה בכבודו.