יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הורה אתמול (ב') על הפסקת הדיון בנוגע לצמצום הטבות המס על ההפרשות לפנסיה עד לבירור עמדתה של הממונה על אגף שוק ההון במשרד האוצר. ח"כ אורלי לוי-אביקסיס (ישראל ביתנו) נטשה לפני כן את הדיון בזעם, כשהיא מביעה תרעומת קשה על עצם הניסיון לפגוע ברכיב פנסיוני, על אף שהוא נוגע לפלח אוכלוסייה מצומצם, וכן על העובדה שמהדיון נעדרו נציגי אגף שוק ההון.
לאחר ששמע גפני את עמדות חברי הכנסת שהשתתפו בדיון, שהתנגדו למהלך, את עמדת נציגי הארגונים הרלוונטיים שהתנגדו אף הם, וכן את כוונת אנשי האוצר מאחורי הרפורמה – הוא הודיע כאמור על חידוש הדיון לאחר שיברר את עמדת הממונה בנושא.
"יש פנסיית חובה במשק המחייב הפרשות של המעסיק והעובד", הסבירה סגנית הממונה על התקציבים באוצר, יעל מבורך. "ההפקדה הזו נהנית מהטבת מס. בשנה מוקצים על ידי המדינה כ-10.5 מיליארד שקל הטבות מס רק על חלק ההפקדה. בנוסף, הטבת פטור ממס רווחי הון בשיעור 25% על הצבירה בעת משיכת הכספים. כל הטבות מס האלה כולן, עומדות על 13.5 מיליארד שקל בשנה. סכום מאוד משמעותי. אנחנו מבקשים לצמצם את ההטבה על ההפקדה לבעלי משכורות גבוהות, כך שתקרת ההפקדה החודשית של המעסיק לעובד תקטן, וכך גם היקף הטבת המס יקטן. החיסכון לקופת המדינה מהמהלך מוערך בכ-260 מיליון שקל בשנה. רוצים להחיל את זה על החלק של המעביד"
ח"כ לוי-אבקסיס אמרה בתגובה כי המהלך מקרין על החסכונות של העובד. "הרבה פעמים העובדים לא החלו לחסוך בגיל 21, אלא הרבה יותר מאוחר, ודווקא באמצעות הטבת המס הם אולי יסגרו מעט את הפער שנוצר עד הרגע שבו החלו לחסוך. יוצא שהמהלך פוגע בצבירה", אמרה לוי-אבקסיס ופנתה לאנשי האוצר: "תבדקו כמה החוסכים הצליחו לצבור. אני לא מדברת על בעלי פנסיות כפולות, אלא על אנשים שאחרי עבודה מאוד קשה מצליחים להגיע למדרגות הללו וסוף סוף חוסכים. צריך לבדוק, כמה יישאר להם בסוף כל הצבירה וכמה יישאר להם בהתייחס לעליית משך החיים".
שיטת הסלאמי?
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הביע אף הוא מחאה על עצם העלאת הרפורמה: "האוצר פועל בשיטת הסלאמי. עכשיו הם מדברים רק על המס. אין אף פעם תמונה כוללת. אסור לנו לקבל החלטה רק על ה- 260 מיליון שקל במצב הזה. זה חשוב למדינה לחשבון התקציבי עכשיו, אבל הפנסיות חשובות יותר. כל פעם מביאים לך מקטע מסוים בנושא הפנסיה, שנראה כשלעצמו מאוד הגיוני, אבל אתה לא רואה את המכלול. ביטול ההטבה זה בערך 10,000 שקל בשנה לחוסך. אדם חוסך 40 שנה, אך גם אם חוסך פחות יוכל בשנים הטובות לחסוך יותר, אבל האוצר אומרים קודם כל לחתוך. אין פה דיון אחד על מכלול הנושא של הפנסיה, על כל הבעיות שנוצרו בפנסיה הצוברת ועל עוד עשרות צרות, בעקבות מה שעשו במקום פנסיה ממלכתית נורמלית. אם לא תתקבל הצעתי הראשונה להחליט על הטבות המס על בסיס חישוב לכל אורך שנות החיסכון, אזי יש לי הצעה חלופית: רוצים לקחת ממי שיש יותר, דבר שנראה מוצדק לכאורה, אז לצבוע את הכסף הזה ולהפנות אותו לחוסכים שיש להם פנסיה נמוכה. הרי 70% מהחוסכים לא מקבלים כלל הטבת מס".
ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) טענה שהיעדרות אנשי אגף שוק ההון אינה מקרית. "הם התנגדו למהלך", אמרה, "ואם כבר, אז בשעתו המפקח הקודם על הביטוח ושוק ההון, פרופ' עודד שריג, הציע שמי שלא מגיע לסף המס, יקבל את התוספת הזו שמורידים מהעשירונים העליונים. אך מי טרפד את זה? אגף התקציבים כמובן. פשוט כי חסר לאוצר כסף, זה המניע היחיד מאחורי הכוונה לצמצם את הטבות המס. אם היו מבטיחים לצבוע את הכסף למטרות אחרות, סיוע למשתכרים שכר נמוך, כי אז הייתי שוקלת לתמוך במהלך. אנשי האוצר לא חושפים לאן הכסף הזה יופנה".
גפני טען בסוף הדיון כי אנשי האוצר היו רוצים להחיל את המהלך כבר עכשיו על בעלי שכר של פעמיים השכר הממוצע, אולם אין להם האומץ והם מצפים שוועדת הכספים תעשה זאת במקומם.
