הטרנדים החמים ביותר בטכנולוגיית משאבי אנוש 2014

לאחר שסיכמנו עבורכם את השינויים והמגמות הכלליות בעולם משאבי האנוש, השמות את המועמד והעובד במרכז, החלטנו להתמקד בטכנולוגיות המשרתות אותנו והמסייעות לנו בתחום. השפע שקיים בשוק התוכנות הייעודיות לעולם משאבי אנוש הוא עצום. בשנים האחרונות חדרו לשוק אלפי ספקים בתחום תוכנות משאבי אנוש אינטגרליות (ERP) ותוכנות נלוות המספקות פתרון בודד (stand alone).

מנהלי משאבי אנוש שאלו את עצמם ואת הוונדורים השונים לא מעט שאלות פונקציונאליות ועקרוניות כמו: מה אנחנו רוצים שהתוכנה תעשה בשבילי? זה הוביל לשאלת עקרוניות נוספות ופתח פתח לדיונים שבעבר כלל לא עלו על הפרק כמו:

האם אנחנו רוצים שהשליטה על התוכנה תהיה בידינו (משאבי אנוש) או שאנחנו רוצים לאפשר גם למנהלים מקצועיים ואפילו לעובדים גישה לאפליקציות רלוונטיות?

האם נרצה להמיר את מערך ההדרכה בשלמותו או בחלקו ללמידה מתוקשבת / לומדות?

האם אנו רוצים להעביר את קורות החיים לסינון אוטומטי בשלב ראשוני? ואם כן, כיצד זה ייעשה ועד כמה אנחנו רוצים לסמוך על הטכנולוגיה בשלב זה?

אף תשובה איננה פשוטה ובוודאי שלא מובנת מאליה. עצם העובדה שיש כל כך הרבה חלופות מספיקה כדי להכניס את הארגון לשיח רציני ומעמיק בנושא תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח ומקומה של הטכנולוגיה בתוך המערך. הצרכים של מחלקות משאבי אנוש מכתיבים את הביקוש לתוכנות ואפליקציות חדשות, ומנגד תוכנות ואפליקציות חדשות מובילות את המחלקה לשיטות עבודה ושיטות חשיבה חדשות. 

מה שאפיין את השנים 2012-2013 בתחום תוכנות משאבי אנוש היו בעיקר: האנליטיקס, גיוס ברשתות חברתיות, ניהול כישרונות וניהול מחזור חיי העובד. לקראת 2014 ניתן לזהות כמה מגמות עיקריות שביניהן:

Integrated" is out, "unified" is in"

ביל קיוטיק, כתב המסקר את תחום טכנולוגיית משאבי אנוש באתר משאבי אנוש Human Resources Executive, מסביר שהמגמה של אינטגרציה של אפליקציות חדשות בתוך מערכות קיימות מפנה יותר ויותר את מקומה להטמעה "חלקית" של אפליקציות חדשות במערכות קיימות. לדבריו: "האינטגרציה החלקית הזו שמאפשרת למערכות 'לדבר באותה שפה' מבלי שתהיה אינטגרציה של ממש היא אמנם נוחה יותר למשתמשי הקצה [קרי לאנשי משאבי אנוש], אולם יכולה להיווצר בעיה ממש בכל הנוגע לדיווח וראיית כלל הארגון כמקשה אחת."

לכן אחד הפתרונות הבולטים שנראה בשנת 2014 הוא היוניפייד. הכוונה היא לכתיבת סט שלם של קודים בשפת משאבי אנוש שייתנו מענה לצורכי משאבי אנוש וניהול כישרונות. כך שכשיחברו את המערכות יחד הן למעשה ידברו באותה שפה ויתנהגו כמו אפליקציות שתוכננו יחד באותה שיטה ולא כמו אפליקציות שנכתבו כל אחת בשפה אחרת וכללים אחרים וכעת יש צורך לבצע "התאמה".

נכון שניתן בסופו של דבר לבצע התאמה בין השפות השונות של המערכות ולדאוג שכלל האפליקציות יעבדו יחד אולם זה דורש שעות תכנות, בדיקות וכמובן אפיון מורכב. יונפייד מהווה פתרון לארגון שרוצה להתחיל לעבוד בפשטות וביעילות כמה שיותר מהר. ביל קיוטיק: "המילה יוניפייד כבר תפשה תאוצה והיא תמשיך לתפוס תאוצה בשנה הקרובה, כשיותר ויותר חברות יתעקשו על אפליקציות במודל היוניפייד."

2014 עם הפנים לעננים

פתרונות מבוססי ענן ימשיכו לצבור תאוצה. יותר ויותר ארגונים יבחרו בפתרונות מבוססי ענן לניהול מערך משאבי אנוש ובפרט ניהול שעות / ניהול נוכחות וניהול כרטיס עובד. פול הרמן, סמנכ"ל מחלקת מחקר בקבוצת Forrester Research Inc אומר כי "ישנם ארגונים שעדיין עובדים עם מערכות ישנות כבר עשר שנים ומעלה. אלה כמובן מערכות כבדות שקשה מאוד לבצע בהן שינוים ואדפטציות ולכן יהיה להם קשה להכניס שינויים ועדכונים. אני צופה שבקור ארגונים רבים יעברו לענן בעקבות הצורך שלהם במערכות גמישות שניתן לבצע בהן שינויים ועדכונים."

2014 – הלימודים יתפסו מקום מרכזי יותר בסדר היום הארגוני:

סוף המיתון הותיר את הארגונים עם חשש אמיתי מבריחת מוחות. סקרים רבים שבוצעו בשנים האחרונות מצביעים על כך שעובדים רבים רוצים, מוכנים או ממש נמצאים בתהליכים של עזיבת הארגון. הפחד הזה יוביל לצורך ואולי לתלות גדולה יותר של הארגון במערכי הדרכה והכשרת עובדים: 1. ככלי לפיתוח וקידום עובדים במערכת במסגרת שימור עובדים. 2. ככלי להכשרה והדרכת עובדים חדשים שיקלטו בארגון במקום עובדים שיבחרו לנטוש.

הצורך של הארגון בידע ומומחיות בהתאם לטרנדים משתנים וטכנולוגיות חדשות לצד השינויים הפרסונליים – יהפכו את הצורך במערך לימודים והכשרה לקריטי. בהתאם לכך, הדרישה לתוכנות הדרכה תגדל משמעותית ב-2014. לדברי הרמן, בשנת 2014 נראה לא רק גידול משמעותי בדרישה לתוכנות ואפליקציית לימודים / הדרכה / הכשרת עובדים אלא זו שנה שבה נראה מגמות ספציפיות בעלייה:

– דרישה לפתרונות מחשוביים ללמידה עצמית בלתי פורמלית.
– דרישה לפתרונות למידה תוך כדי עבודה כך שהעובד יוכל לצרוך מידע בזמן העבודה תוך כדי ביצוע פרויקט או משימה מבלי שיצטרך "להתנתק" מהעבודה ולפנות זמן ללימודים.
– דרישה לפתרונות למידה לפי דרישה ספציפית על פי מערך שמאפשר לכל עובד ללמוד בדיוק את מה שהוא צריך מתי שהוא צריך.
– דרישה לפתרונות למידה מרחוק מכל מקום ומכל שעה ודרך כל מכשיר עם הפנים לסלולר.

2014 – ההתחלה של הסוף (של שעון הנוכחות):

שעון הנוכחות יפסיק לתקתק בשלב מסוים בשנים הקרובות היות ששוק העבודה עובר למודל של מדידת עובדים על פי סטנדרטים שונים כגון: איכות, תפוקה, אפקטיביות, שביעות רצון המנהל, שביעות רצון הלקוחות, ידע וכישורים שיכולים לתרום לארגון בעתיד ועוד. היכולת של העובד לעבוד בכל מקום ובכל עת אומרת שעובד יכול לחשוב על רעיון קריאטיבי עבור לקוח בעודו נוסע לעבודה ברכבת (15 דקות נסיעה סה"כ). הוא עדיין לא מתוגמל על הזמן הזה אבל הוא מתבונן על שלט חוצות ומקבל רעיון לפרסום עבור הלקוח שלו. הוא מצלם את השלט בטלפון הסלולרי שלו, שולח אותו למנהל ומכתב את הלקוח. בדרך הוא גם קורא הודעה שקיבל מאחד מעמיתיו למשרד, מאשר זימון לישיבה ומעלה פוסט בעמוד שלו ברשת החברתית – כדי לקדם את החברה. אז מדוע לכל השדים והרוחות הוא לא מתוגמל על רבע השעה הזו בעת שהותו ברכבת?

זקורי שרטוק, מנהל משאבי אנוש בחברת Forrester Research Inc, צופה ש-2014 טומנת בחובה התחלה של הסתכלות חדשה על שעות העבודה "הממשיות" של העובד. לדבריו, כעת עוד אין פתרון טכנולוגי אבל יש דעה רווחת שצריך לייצר פתרון בדמוי הפתרונות שקיימים כיום בגופי ביטחון וביון. כשעובד נכנס לחשבון האי-מייל שלו בגוגל (לצורך עבודה) המידע הזה נשמר במאגרים של גוגל. כאשר העובד מכניס את כרטיס האשראי או את הכרטיס הנטען למכשיר בתחנת הרכבת – הנתון הזה נשמר. כשעובד מתקשר ללקוח מטלפון סלולארי – המידע הזה נשמר. הצעד הבא לדברי שרטוק יהיה לנסות למצוא מנגנון (חוקי כמובן) שיאפשר לארגון לאסוף מידע, לסנכרן אותו ולחשב אותו במקום הנתונים שנאספו עד כה ממקור אחד שהוא שעון הנוכחות.

לדברי שרטוק, הטכנולוגיה המתקדמת ובעיקר הטלפונים הסלולאריים מאפשרים לעובדים ניידות וכלי עבודה נוחים לפעול בכל מקום ובכל עת. לכן כדי לחשב את שעות העבודה הממשיות בפועל צריך יהיה למצוא פתרון אחר לאותו שעון שנמצא בכניסה לבניין הראשי. המערכת שתחליף את שעון הנוכחות תהיה מסוגלת לזהות "התנהגויות של עובד בעת העבודה" על ידי כך שהיא תדע לזהות מתי העובד נמצא בדרך לעבודה, בדרך ללקוח, מתי הוא מתקשר עם לקוח או עם המשרד, מתי הוא שואב מידע, יוצר קשרים, לומד או מנהל כל אינטראקציה אחרת שהיא לטובת התפקיד שלו ולטובת הארגון.