בעקבות העלאת הסעיף המדובר בטיוטת חוק ההסדרים, כעת מוצע כי רשות המיסים, תעביר לזרוע העבודה והאכיפה, נתונים שמעביר לה המעסיק וקשורים לעובדים ולהפקדות הפנסיוניות עבורם, ובכך תהודק האכיפה וההרתעה בנושא.
החל משנת 2008, בעקבות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק, מחויב כל מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני באמצעות העברת הפקדות חודשיות, מהמעסיק ומהעובד, לקופות הפנסיה אותן בחרו העובדים.
על פי הצו, עובד אינו מורשה לוותר על זכות זו להפקדה פנסיונית, ומעסיקים שלא יבצעו הפקדות בהתאם לקריטריונים שנקבעו, חשופים במקרה הטוב לשלם ריביות פיגורים לקופה, ובמקרה הפחות טוב צפויים לקנסות כבדים ואף לעונש מאסר במקרה של ניכוי ההפקדות מהעובד ואי העברתם לקופה.
עם זאת, בשנת 2018, ניתנו עיצומים כספיים בסכום של למעלה מ40 מיליון ₪ למעסיקים אשר לא העבירו לקופות הפנסיה סכומים שניכו משכר העובדים.
יתרה מזאת, בעקבות חקירה של האגף לאכיפה פלילית במנהל הסדרה ואכיפת חוקי העבודה, הוגש אף כתב אישום בנסיבות מחמירות כנגד עמותה חרדית העוסקת במתן שירותי אחזקת גנים ובתי ספר, וכנגד נושאי המשרה בעמותה על כך שלא פיקחו ולא עשו את הנדרש כדי למנוע את העבירות וביניהן אי העברת ניכויים שבוצעו משכר העובדים לקרן הפנסיה .
ממידע שהגיע למשרד העבודה והרווחה מהביטוח הלאומי והכלכלן הראשי במשרד האוצר עולה כי נכון לשנת 2017 כ500 אלף עובדים, המהווים כ16% מהעובדים, אינם מבוטחים בפנסיית חובה!
התופעה בולטת בעיקר בעובדים בשכר נמוך המשויכים לאוכלוסיות מוחלשות, וניתן לראות כי בחמישונים התחתונים ל33% מהעובדים לא קיימת תוכנית פנסיונית וזאת לעומת 3% מהעובדים בחמישון העליון.
מדובר על למעלה מ- 50 ענפים כלכליים שנבדקו ובהם מבצעת זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה אכיפה, בין היתר בענפי מסחר, מסעדנות, בניין, חברות שמירה וניקיון. עובדים אלו הינם בעלי כח מיקוח נמוך ולכן המדינה צריכה לדאוג לזכיותיהם בהיבט הפנסיוני.
על פי טיוטת חוק ההסדרים (פברואר 2023) מציע משרד האוצר כי יבוצע שיתוף פעולה בין רשות המיסים לבין גורמי האכיפה בזרוע העבודה, וכך מתוך הנתונים החודשיים השוטפים שמדווחים המעסיקים לרשות המיסים , תעביר הרשות את המידע הרלוונטי הקשור לחובת ההפקדות הפנסיוניות, ובמקרה של אי התאמות ואי עמידה בדרישות החוק, יפעלו מחלקות האכיפה אל המעסיקים וידאגו למיצוי זכויותיהם של העובדים הרלוונטיים.
כפי שנאמר, קיימות 2 עבירות מרכזיות בהקשר של אי העברות כספים לקופות פנסיוניות של העובדים:
העברת הפקדה באיחור– במצב זה המעסיק חשוף לתשלום ריבית פיגורים, לקופת הפנסיה של העובד, כנדרש בחוק.
אי העברת כספים/ הלנת שכר– במקרה זה המעסיק לא מעביר כספים לקופות הפנסיה של עובדיו, מעל התקופה בה יוגדר כמי שעבר עבירת הלנת שכר, וכאן כבר מדובר בעבירה פלילית חמורה שהעונש עליה נע בין קנסות גבוהים לבין מאסר על תנאי או מאסר בפועל.
מהן ההשלכות המרכזיות לאי הפקדה שוטפת לפנסיות של העובדים?
הפנסיה שיקבל העובד בגיל הפרישה, תלויה קשר ישיר לגובה הסכום שיצבור במוצר הפנסיוני. במקרה של אי ביצוע הפקדות עלול העובד להפסיד גם את ההפקדות עצמן שלא נכנסות לחסכון ויותר מכך גם את הרווחים והתשואות שהיה אמור לקבל לאורך שנות החסכון על ההפקדות השוטפות.
התוכנית הפנסיונית כוללת בתוכה גם ביטוחים כגון: ביטוח למקרה פטירה ולמקרה של אובדן כושר עבודה. הביטוחים הנם בתוקף כל זמן שמבוצעת הפקדה שוטפת חודשית לקופה ובמידה ולא, עלולה חב' הביטוח או קרן הפנסיה לדחות את תביעת העובד או משפחתו לקבלת תשלומים בקרות אירוע פטירה או הפסקת עבודה.
בשורה התחתונה, אין ספק כי מאז שנת 2008 כמות העובדים להם קיימת פנסיה בישראל גדלה בשיעור גבוה מאד, ועובדים רבים שבעבר לא היו זכאים להפקדות פנסיוניות באמצעות מעסיקיהם, זכאים לכך כיום.
יחד עם זאת, המדינה מגבירה את האכיפה כלפי מעסיקים אשר אינם עומדים בדרישות החוק בכל הנוגע לביצוע הפקדות פנסיוניות תקינות לעובדיהם.
חשוב כי בכל עסק יהיה לפחות אדם אחד אשר יהיה אמון על תחום הזכויות הפנסיוניות של העובדים, וכחלק מתפקידו יוכל להתריע במקרה של גילוי אי עמידת המעסיק בדרישות, ויפעל להסדרת הנושא.
המאמר נכתב על ידי המומחים של חברת משגב, לריכוז כתבות בתחום הביטוח, הפנסיה והפיננסים המשיכו ל: ערוץ משגב בפורטל משאבי האנוש HRus
