הסביבה הגלובלית התחרותית, בשילוב העובדה שתקציבי הארגונים הצטמצמו במהלך תקופת הקורונה הופכים את הצורך ביצירתיות בארגון לקריטי יותר מאי פעם.
יצירתיות היא למעשה מנוע הצמיחה החשוב ביותר של כל חברה, בכל תחום עיסוק. היא זו שגורמת לעסקי הארגון להתקדם ולהתפתח על ידי רעיונות חדשים וחדשנות. מדובר לא רק בפיתוח מהיר של שירותים ומוצרים חדשים אלא גם בייעול העבודה ובפרודוקטיביות.
עבודה של שבע או שמונה שעות במשרד, כאשר הדבר העיקרי שמעסיק את העובדים הוא המחשבה על סוף השבוע והציפייה לו, היא כבר לא אופציה. היצירתיות צריכה להיות משולבת כחלק מהעבודה, תוך כדי ביצוע המשימות השגרתיות.
להיות יצירתי בעבודה פירושו, בין השאר, לקחת סיכונים. כאן הארגון צריך להכנס לתמונה ולעודד את העובדים לקחת את הסיכונים.
עובדים רבים חוששים לקחת סיכונים מחשש מפני כשלון ואולי גם פיטורים. לכן יש חשיבות רבה לכך שארגונים יאמצו תפיסת עולם שכל עוד העובד לקח סיכון לטובת יצירתיות, הכשלון הוא חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע באחוז מסויים של המקרים.
יישום חשיבה יצירתית במהלך העבודה השגרתי מאפשר לארגון לראות תוצאות משמעותיות יותר.
חשוב לציין כי יצירתיות במקום העבודה מיועדת לכולם ללא קשר לתפקיד. כאשר הארגון מאמץ מדיניות של עידוד ליצירתיות, העובדים הופכים מושקעים רגשית בעבודתם ופחות מפחדים מכישלון.
למעשה, יצירתיות היא הבסיס ליכולתם של העובדים לאתר הזדמנויות פז עבור הארגון ולנצל הזדמנויות אלה לטובת הארגון.
יש 3 גורמים שנחשבים לעמודי התווך של טיפוח היצירתיות במקום העבודה:
1 ציפיות המנהלים מעצמם לגלות חדשנות ויצירתיות בעבודה.
2 במהלך יום העבודה מוקדש זמן מספיק ליצירתיות.
3 עידוד מצד הארגון ללקיחת סיכונים הנדרשים כדי לפתח את היצירתיות של העובדים ולהביאה לידי ביטוי.
כאשר שלושה הגורמים הללו חסרים, נוצר מצב של היעדר ערך מוסף הנובע מיצירתיות העובדים ומהחופש שלהם להיות יצירתיים.
תרבות ארגונית שמעודדת יצירתיות היא כזו שבמסגרתה המנהלים מגדירים את היצירתיות כאחת מדרישות התפקיד ומצפים לכך מעובדיהם. מצב כזה יסייע לעובדים לפתח את כישורי החדשנות שלהם.
חשוב מאוד להסיר את המחסומים שמונעים מהעובדים להיות יצירתיים (למשל החשש מפני כישלון) וליצור אווירה המניחה את היסודות לחדשנות.
כמו כן יש ליצור חוויות עובדים המעודדות את העובדים לנצל את ההזדמנות להיות יצירתיים, לטובת הארגון.
ממחקר של חברת המחקרים האמריקאית גאלופ עולה, כי יש קשר ישיר בין מחוברות העובדים לבין מידת היצירתיות המתאפשרת להם.
כ-29% מהעובדים השיבו בסקר של גאלופ כי הם 'מסכימים מאוד' עם הקביעה כי הם צפויים להיות יצירתיים או לחשוב על דרכים חדשות לבצע את המשימות המוטלות עליהם. זהו שיעור נמוך מאוד ביחס למה שרצוי.
אחת המסקנות אליהן הגיעו החוקרים היא, כי בעוד שכל עובד מסוגל למצוא דרכים חדשות לסייע לחברה להצליח, העובדים לא נוטים להשקיע מאמץ רב ביצירתיות אלא אם כן היצירתיות נדרשת מהם במפורש.
לכן, בכל פעם שלעובדים יש רעיון איך לפתח שיטה או דרך טובה יותר לעשות את העבודה שלהם, או לפתח מוצרים או שירותים שיש להם ביקוש בשוק, חשוב מאוד לתת לכך הכרה והוקרה בפני שאר העובדים.
מנהלים צריכים להבהיר לעובדיהם כי התבוננות, חשיבה, ויצירת קשרים, תוך כדי יצירתיות בסיסית, הן חלק בלתי נפרד מתפקידו של כל עובד ומהוות את הבסיס להתפתחות הביצועים ולהתפתחות המקצועית שלהם.
