"עולם הספורט ועולם גיוס העובדים הם שני עולמות של טיפוח כישרונות, ובשניהם קיימת מלחמה על כוח אדם איכותי" – כך פתחו הרצאתם קרן יקיר הראל, מנהלת גיוס גלובאלית בנייס, וניב נחליאלי, יועץ ארגוני בספורט ובארגונים עסקיים, בכנס הגיוס השנתי של HRus בשיתוף HRD, שהתקיים בשבוע שעבר בכפר המכביה.
לדבריהם, המרכיב המרכזי במודל העסקי והמקצועי דומה בשני העולמות, וכפי שמטפחים שחקן צעיר שעולה לקבוצת הבוגרים והאוהדים ממשיכים ללוות אותו, כך בארגון עסקי מטפחים עובדים מבפנים, והם זוכים להכרה ולהערכה מבית.
בעולם הספורט קיים סקאוטינג יעיל וגלובאלי – יש שני אנשים שצופים מדי יום ב-6 משחקים על מנת לאתר כישרונות. מדובר במודל יעיל בעל יכולות גבוהות על אף שהוא דל תקציב. זאת, בעוד בארגונים עסקיים בונים מאגר מועמדים איכותי על ידי צוות גיוס. "אין גיוס עובדים בלי סורסינג", אומרת יקיר הראל. "חשוב מאד לטפח מאגר מועמדים באופן תמידי גם אם אין משרה פתוחה. לשמר את המאגר כל הזמן. כשיהיה צורך – ניתן לפנות באופן מיידי למועמדים האלה, והם ידעו כבר מי אנחנו".
נחליאלי דיבר על הקיבעון המחשבתי הקיים בעולם הספורט, שלא פעם מהווה חסם בפני טאלנטים שבדיעבד הוכיחו עצמם ככוכבים מובילים, כמו מייקל ג'ורדון. זאת, לצורך הדוגמה, בשל התפישה שכדי להצליח בכדורסל צריך להיות כמה שיותר גבוה. הכישרונות אותם סימנו היו נערים גבוהים, ולאו דווקא אלו בעלי כישרונות ויכולות רלוונטיים. בעולם משאבי אנוש לא פעם קיימות הטיות בהערכה, וגורלו של מועמד נחרץ ללא סיבה מוצדקת. "כאן חשובה השליטה בעובדות, הבנת השוק וכן תיקוף מבחנים", אומרת יקיר הראל. " כדאי לצאת מהפרדימה ולפגוש פנים אל פנים את המועמדים, ולא לפסול באופן אוטומטי".
בשני העולמות אין תחליף לקשרים, אומרים נחליאלי ויקיר הראל. לכן בארגונים מומלץ לעשות שימוש בלינקדאין, לבקש מעובדים לידים, ולנצל את הקשרים שלהם בתמורה לחבר מביא חבר.
מארג קבוצתי
דמיון נוסף בין עולם הספורט לבין העולם הגיוס הוא החשיבות של המארג הקבוצתי. לא די בכך שהמועמד יהיה בעל היכולות והכישורים הנדרשים, אלא יש צורך שהוא יתאים לצוות. "המגייס צריך להיות מחובר לא רק ליכולות של המועמד, אלא גם לאישיות שלו", מסבירה יקיר הראל. "אם יש קבוצה של עובדים מאד דומיננטיים – שילוב של עובד נוסף בעל אופי דומה יגרום למאבקי כוחות בלתי פוסקים".
כפי שמתרחש בעולם הספורט בו קיים חיפוש מתמיד אחר כל תפקיד בכל מקום, כך גם בעולם הגיוס יש לבצע תחזוקה אקטיבית של מאגר מועמדים – יוזמות כגון meetups hackaton, בלוגים, alumni וחבר מביא חבר.
"פעמים רבות מבלבלים בעולם הספורט בין מועמד עם יכולות מוכחות לבין מועמד עם פוטנציאל גבוה", אומר נחליאלי. "לצורך הדוגמה, מצאו ששיעור גבוה של השחקנים המובילים הם ילידי ינואר עד מרץ. הסיבה לכך היא שהם התפתחו יותר מוקדם, ולכן היה נראה שהם טובים יותר וטיפחו אותם. לכן כיום המאמנים מבקשים לראות לפחות 30% מהילדים שהם ילידי אוגוסט עד דצמבר".
ומה קורה בעולם הגיוס? לדברי יקיר הראל מחקרים מראים שאנשים שמגיעים מהשוליים מצליחים הרבה יותר, כיוון שחשוב להם להוכיח את עצמם. לכן מומלץ להגדיר אחוז מסוים לנשים, בני מיעוטים, סטודנטים וכו'.
בנוגע למיתוג, כל מועדון ספורט צריך להחליט מהו הדבר שימשוך אליו את השחקנים הטובים ביותר, וכך גם בעולם הגיוס – חשוב ליצור 'employee value proposition', לדעת להתאים למועמד שיושב מולך את האינפורמציה המוצגת בפניו, ולהדגיש את הפרמטרים שחשובים לו, כגון קידום, שכר ושעות עבודה.
