דיני עבודה בינלאומי
עובדת בחברת חקירות בגוש דן נאלצה לעבור להתגורר בבית הוריה בהתנחלות שבדרום השומרון בעקבות גירושיה. העובדת פנתה אל המעסיקה שלה והודיעה לה כי לא תוכל להמשיך לעבוד, היות שהתחבורה הציבורית ממגוריה החדשים לעבודה אינם נוחים וכן אינם מאפשרים לה להכניס ולהוציא את הבת שלה מהגן.
המעסיקה הציעה לעובדת להמשיך לעבודה מביתה, כפתרון למכשולים הטכניים, והעובדת נענתה בחיוב להצעה זו חרף העובדה שבמעונה החדש היו בעיות תשתית, מה שהפריע לה לבצע את עבודתה בצורה מלאה. לאחר קשיים וסיבוכים בניסיון לבצע את עבודתה מהבית, החברה הפסיקה להעביר לעובדת הזמנות עבודה וכן חדלה לשלם לה שכר.
העובדת פנתה אל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בדרישה לקבל פיצויי פיטורים, שכר עבודה בגין חודש אחרון ודמי הבראה, שלטענתה החברה קיצצה משכרה האחרון. העובדת ערכה חישוב שלפיו שכרה הגלובאלי היה 6,000 ש"ח בחודש, ולפי זה היא חישבה את זכויותיה.
המעסיקה טענה מנגד כי העובדת עזבה להתנחלות שנים לאחר הגירושים, כך שהגירושים אינם מהווים עילה, וכי העובדת התפטרה מיוזמתה ואף ללא הודעה מוקדמת לכן החברה נאלצה לקזז דמי הודעה מוקדמת משכרה. עוד נטען מהחברה כי שכרה של העובדת לא היה גלובאלי, וכי היא השתכרה בהתאם למספר התיקים שבהם טיפלה. לבסוף, החברה טענה כי לקראת עזיבתה החלה העובדת להתנהל בצורה שמסבה נזק רב לרבות היעדרויות, איחורים וירידה בתפוקה. לאחר עזיבתה, כך לטענת המעסיקה, המשיכה העובדת להסבר לחברה נזק בכך שהשמיצה את החברה ואת בעלי המניות תוך שהיא עובדת עבור חברה מתחרה במקביל.
מהחברה נטען כי שולם לעובדת שכר בגין חודשיים שבהם היא כלל לא עבדה ולכן אם אכן בית המשפט יפסוק פיצוים לטובת העובדת, יש לקזז משם את שכר העובדת ששולם לה. סה"כ החברה ביקשה לחייב את העובדת בסך של 48,000 ש"ח בגין הנזק הכספי שהוסב לה ושכר ששולם ללא תמורה.
בית הדין פסק כי לא ניתן לקבוע חד משמעית האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות אולם העובדת זכאית לפיצויים היות שעברה להתגורר באזור פיתוח
בית הדין לא הצליח לקבוע חד משמעית אם מדובר בפיטורין או בהתפטרות אולם מהראיות כן ניתן להסיק בוודאות שהעובדת הודיעה למעסיקה על כוונתה להעתיק את מקום מגוריה להתנחלות כחודש לפני סיום העסקתה בפועל וכי המעבר אכן השפיעה על יכולתה: 1. להגיע למשרד מדי יום 2. לעבוד מהבית ללא קשיים והפרעות.
עוד קבע בית הדין כי השאלה האם העובדת פוטרה או התפטרה איננה רלוונטית היות שהעובדת עברה לגור באזור פיתוח ולכן הינה זכאית לפיצוים מכוח חוק פיצויי פיטורין.
השופטת הבהירה לנתבעת שקיזוז דמי ההודעה מוקדמת משכרה של העובדת נעשה בניגוד לחוק הגנת השכר, במיוחד כשאין מחלוקת שהתובעת הודיעה על כוונתה לעבור דירה לפני סיום העבודה. בית הדין דחה את שאר דרישות החברה לקזז משכרה של העובדת ולפצותה בגין נזקים שהעובדת הסבה.
לפיכך חייבה השופטת מיכל לויט את החברה לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 15,346 ש"ח, שכר עבודה ודמי הבראה בסך 3,950 ש"ח, שקוזזו משכרה שלא כחוק וכן הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.
נפתחה ההרשמה לכנס דיני עבודה 2015 שיערך ב-26 במרץ. הבטיחו את מקומכם! לפרטים והרשמה לחצו כאן!
