חוק הגנת השכר התשי"ח 1958 נועד להסדיר את תשלום השכר לעובדים שכירים במשק, ובתוכו סעיפים רבים המתייחסים לחובות הקשורים לתשלומים ולניכויים השונים ולאופן תשלום השכר.
ב-2009 נכנס לתופו התיקון לחוק הגנת השכר, המחייב את המעסיקים לפרט את מרכיבי השכר בתלוש שכר. החוק גם מחייב את המעסיקים לנהל רישומים הנוגעים לחישוב השכר ("פנקס שכר").
מאחר שהחוק מורכב ממידע רב שעל כל מנהל ומעסיק לדעת, הבאנו בפניכם מקבץ ראשון של סעיפים עיקריים:
תשלום שכר במזומנים
השכר ישולם לעובד במזומן, וניתן גם באמצעות שיק או המחאת דואר, ומלבד שהעובד יוכל לפרוע אותו בזמנים הקבועים בחוק.
דרך תשלום השכר
תשלום השכר יתבצע ישירות עבור העובד, ומותר שיתבצע על פי הוראת העובד בכתב, באמצעות בן זוגו, הוריו, ילדיו, חברו לעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי או לשכת עבודה (חברת כוח אדם).
זמני תשלום השכר
לא יאוחר מתשעה ימים שלאחר תום החודש. במקרים בהם מועסק העובד על בסיס שעות או ימים, או במהלך חלק מהחודש בלבד, מועד תשלום השכר לפי החוק יהיה בתום מחצית החודש (עד ה-14 או ה-14 בחודש), ולא מאוחר מהיום התשיעי שלאחריו.
תשלום בשווה כסף
מותר לשלם לעובד, בהסכמתו, חלק מהשכר באמצעות אוכל או משקאות המיועדים לצריכה במקום העבודה. סכום זה הנו מוגבל בהתאם למקובל בשוק.
איסור שכר כולל
כאשר חל על עובד חוק שעות עבודה ומנוחה, חל איסור לשלם את השכר באופן כולל כמרכיב אחד. חובה לפרט את השעות הנוספות בנפרד, כמו גם את פדיון החופשה, עמלות ועוד. עובד שירשם בתלוש המשכורת שלו שכר הכולל את מרכיבים אלה – יהיה זכאי על פי דין לתשלום נוסף בגינם.
חובת שימוש בפנקס שכר והפקת תלוש שכר לעובד
מעסיק חייב לנהל פנקס שכר בו יהיה פירוט של שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם. ולמסור לכל עובד תלוש שכר כתוב. תלוש השכר יכלול רישומים מתוך פנקס השכר.
הוראות אלה מתייחסות למי שמעסיק עובד במסגרת משלח ידו או במסגרת בית העסק שלו.
בכתבה הבאה: חוק הגנת השכר – מה צריך להופיע בתלוש השכר?
לפרטים נוספים על יום עיון בנושא שכר ופנסיה לחצו כאן
