פיטורי עובדים
מנהל הבטיחות והבריאות בתעסוקה בארצות הברית (OSHA) הורה לחברת הרכבות BNSF Railway Co לשלם יותר מ-526,000 דולר כהחזר שכר וכפיצויים אחרים לשני עובדים שפוטרו לאחר שדיווחו על פציעות הקשורות לעבודה. על פי OSHA, העובדים המדוברים פוטרו ב-2010 וב-2011 בשל דיווח על פציעות במקום העבודה שקרו באחד מבתי הנתיבות של החברה.
נושא זכויותיהם של whistleblowers, "מתריענים", אותם עובדים שמדווחים על מחדלים במקום העבודה (הכינוי "מלשנים" אינו הוגן במקרה הזה), עולה לא פעם בדיווחים בנושאי משאבי אנוש בארצות הברית והוא רלוונטי כמובן גם לכל מקום אחר.
שני עובדי הרכבת התלוננו בפני OSHA וטענו שפיטוריהם היוו הפרה של היבט איסור הנקמה בחוק בטיחות נתיבי הרכבת הפדרלי. לאחר שהתלונות נחקרו, הסיקו ב-OSHA שהדיווחים על הפציעות היו גורם בפיטוריהם של העובדים ולכן הורו לחברת BNSF לשלם לעובדים את המשכורות שלהם בתוספת ריבית, פיצויי נזיקין והוצאות על שכירת עורך דין. תיעוד עבודתם של השניים יימחק וחברת הרכבות קיבלה הוראה להעסיקם מחדש.
ב-OSHA אמרו: "מעסיק אינו יכול לנקום בעובד שמדווח על פציעה. OSHA מכיר בכך שלמעסיק יש את הזכות לקבוע וליישם מדיניות שמחייבת דיווח מידי על פציעות; על כל פנים, זה לא מה שקרה כאן. כאשר מעסיקים מסתירים את כוונות הנקמה שלהם באמצעות החלת מדיניות או כלל, הם מפירים את החוק." דוברת חברת BNSF הודיעה שהחברה תערער על החלטת OSHA. לפני כשנה וחצי חברת BNSF הסכימה לשנות את מדיניות הדיווח על פציעות שלה ולטפל בתלונות של מתריענים כחלק מהסכם עם OSHA.
חשפו ופוטרו
בישראל עולים מדי פעם לכותרות מקרים של מתריענים, בעיקר חושפי שחיתויות, שלא פעם מאבדים את מקום העבודה שלהם. אחת הדוגמאות הקיצוניות לכך היא פרשת רפי רותם, איש שהיה קצין המודיעין של מחלקת החקירות של מכס-מע"מ. רותם וקבוצת חוקרים שעבדה עמו חשפה פרשות שחיתות חמורות במחלקת החקירות, מה שהוביל בסופו של דבר להוצאתו לחופשה ללא תשלום שאינה מוגבלת בזמן. מ-2005 רותם אינו מקבל משכורת וחי ברחוב.
במקרה אחר בית הדין לעבודה קבע שעובד בשירות התעסוקה, שפוטר לאחר חשיפת שחיתות, יקבל מהמעסיק פיצוי של 30,000 ש"ח. גם במקרה הזה העובד הוצא לחופשה כפויה ללא תשלום.
חוק ההגנה על עובדים קובע שחל איסור על מעביד לפגוע בתנאי עבודתו של עובד בשל חשיפת עבירות או פגיעה בטוהר המידות. נטל ההוכחה במקרים אלה מונח על העובד, אלא אם העובד יוכל להוכיח שלושה דברים:
• סמיכות זמנים בין הגשת התביעה והגשת התלונה.
• הוכחה של פגיעה לכאורית ברורה.
• הוכחה כי תפקודו לא הצדיק את הצעדים שהמעסיק נקט נגדו.
הנכם מוזמנים לשמוע עוד בכנס דיני עבודה. לחצו כאן לפרטים
