אם חשבתם שרק הישראלים חיים בעבודה או שרק האמריקאים מסרבים לקחת ימי חופש (וזה נכון), אז הוסיפו את היפנים לראש הרשימה. אחרי שנים של הכנה משפטית, הצעת חוק תוגש לפרלמנט היפני ועל פיה העובדים יחויבו לוודא שהעובדים מקבלים את ההפסקות/המנוחות שלהן הם זקוקים.
המחוקקים היפנים עמלים על הצעת החוק המעניינת הזו כבר זמן רב. מאז 2012 הוכנסו בה עוד ועוד שינויים עם התפתחותו של הקונצנזוס שהמחיר הבריאותי, החברתי והתפוקתי שהיפנים משלמים על אתיקת העבודה הקיצונית שלהם הוא פשוט גבוה מדי.
חלק מהבעיה קשור בכך שעובדים רבים חוששים מיחס שלילי מצדם של קולגות אם הם ייקחו ימי חופש. מדובר בסוגיה לא פשוטה כיוון שהחברה היפנית מתאפיינת בקונפורמיות ובהקניית ערך רב להרמוניה. במילים פשוטות: לחץ חברתי (ולא בהכרח עומס עבודה או דרישות מצד המעסיק) הוא מהגורמים שאחראים לנטייתם של עובדים ביפן לעבוד ללא הרף.
אחרי הכול, נכתב בסיקור בחדשות NBC, כי ביפן רק "סמרטוטים" מנצלים את כל ימי החופש שלהם. אורח החיים הוורקוהולי של היפנים ורתיעתם של זוגות מהבאת ילדים לעולם, הקשורה לתרבות העבודה, נחשבים כבר מזמן כגורם לירידה המתמדת בשיעור הילודה. מגמה זו מאיימת על הכלכלה היפנית, שהיא השלישית בגודלה בעולם.
סיבת המוות: karoshi
ביפן, ביטוי כמו "למות מרוב עבודה" הוא לפעמים פשוטו כמשמעו. מילולית. מדובר בטרגדיה שכיחה שאף קיבלה שם משלה – karoshi. על פי הערכות הממשלה היפנית, בכל שנה יש 200 מקרים של מוות karoshi מסיבות כמו התקף לב שטף דם במוח, לאחר שעות עבודה מרובות. הממשלה היפנית אף מודעת לכך שמקרים רבים של דיכאון והתאבדויות עקב עבודת יתר אינם נחשבים karoshi.
נראה שאצל היפנים חקיקה שמחייבת את המעסיקים לוודא שעובדיהם נחים מדי פעם היא לא רק עניין של צדק חברתי אלא גם צעד באיזון הדמוגרפי של אוכלוסיית המדינה ההולכת ומזדקנת. בעיית עבודת היתר קיימת כידוע גם בישראל, לאו דווקא בשל אותן סיבות – אנחנו פחות קונפורמיים מהיפנים, אבל חייבים לעבוד עד צאת הנשמה כדי אולי לסגור את החודש, גם אם כבר הוכח שמעבר לסף מסוים של שעות התפוקה יורדת ואולי גם הופכת שלילית. האם מעסיקים באמת צריכים שהמחוקק יגיד להם שכשעובד יוצא לחופשה מדי פעם הרווח הוא של כולם?
