ככל שנמשך המצב בו יש עדיין עובדים שמסרבים להתחסן כנגד נגיף הקורונה ובה בעת מסרבים להציג בפני המעסיקים בדיקות קורונה שליליות בתדירות הנדרשת, ומסרבים בתוקף להכניס שינויים בתפקידם במטרה לשבצם בתפקיד שלא יהווה סכנת הדבקות עבור אחרים – כך צפוי להמשך המאבק המשפטי סביב הזכות לפרטיות היחיד, מול זכותו של הכלל (המחוסן) לשמור על בריאותו וחייו, כשברקע קיימת גם זכות המשק להמשיך ולפעול.
הקונפליקט המשפטי הסבוך הזה עולה על הפרק (ואל ראש סדר היום) בכל פעם שמגיפת הקורונה מגיחה ממקום רבצה ומאיימת לשבש את הכלכלה ואת מערכות החינוך והבריאות.
בחודש יולי האחרון נדונה בבית הדין לעבודה תביעתו של עובד ברינקס ישראל כנגד מעסיקו בנושא זה.
העובד מסרב להתחסן כנגד נגיף הקורונה ובמקביל מסרב גם להציג בדיקות קורונה שליליות מידי 72 שעות לפי דרישת המעסיק.
בנוסף, סירב העובד להצעות המעסיק לגבי שינויים בתפקידו באופן שימנע ממנו להוות סכנה לאחרים. לאור זאת החליט המעסיק להוציא את העובד לחופשה כפויה.
"העובד טען כי הוצאתו לחופשה כפויה אינה חוקית, וכי הדרישה (ממנו) להתחסן (כנגד קורונה) או להציג בדיקות קורונה שליליות אינה לגיטימית ואינה חוקית, וכרוכה בפגיעה בפרנסתו, בפרטיותו, בזכותו על גופו וגורמת לו עוגמת נפש וחסרון כיס", אומר עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה, בריאיון ל-HRus.
"העובד עתר לבית הדין בבקשה לחייב את המעסיק להשיבו לעבודה".
מה היתה החלטת בית הדין לעבודה בנושא זה?
"בית הדין דחה את הבקשה וקבע, כי דרישתו של המעסיק לבצע בדיקה כל 72 שעות מהווה חדירה מסוימת לחרויות הפרט, שכן מדובר בבדיקה פולשנית.
"עם זאת, פסק בית הדין, כי לאחר שקילת הדברים, ולאחר שבית הדין שם על כפות המאזניים 'מחד את זכות המבקש לפרטיות, לכבוד וכן את חופש העיסוק בו הוא אוחז, ומנגד את זכות כלל עובדי המעסיק וזכויות הלקוחות של המעסיק, לרבות אלו שנמצאים גם במקומות כמו בתי אבות ובתי חולים – שפגיעה במי שנמצא שם יכולה לגרום לפגיעה של ממש – ונוכח הצורך לבצע הכשרה במקומות הדורשים ביצוע בדיקה שגם הכרחית לביצוע העבודה, הרי ששוכנענו כי זכות זו של המעסיק גוברת על זכות המבקש (העובד)'.
"בית הדין ציין כי זאת, "במיוחד משום שהמעסיק הציע לעובד כמה חלופות כדי למזער את נזקיו, אבל העובד בחר שלא לפעול בהתאם לכך.
"בית הדין ציין, כי 'בשים לב לכך שבעת הזו איננו סבורים כי הזכויות של המבקש (העובד) גוברות על זכותה וחובתה של המשיבה (המעסיק) לדאוג לרווחתם של עובדיה ושל לקוחותיה וכאשר מאזן הנוחות נוטה לטעמנו, לעת הזו, לצידה של המשיבה (המעסיק) אשר אמונה על שלומם של כל הבאים בשעריה או מקבלים ממנה שירות – עובדים ושאינם עובדים – סבורים אנו כי יש להורות על דחיית הבקשה'".
אם כן, מה המסקנה העולה מפסקי הדין שניתנו לאחרונה בנושא זה לגבי זכויות העובדים שלא להתחסן ולא להציג בדיקת קורונה שלילית?
"נראה כי בתי הדין לעבודה מגלים עמדה עקבית, הגורסת כי זכותו של המעסיק לדרוש מעובד שאינו מחוסן נגד קורונה, לעמוד בתנאים שונים כדי להגיע אל מקום העבודה.
"תנאים אלה כוללים הצגת בדיקות קורונה שליליות, וגם ביצוע שינויים מסוימים בתפקיד ובמשימות העובד. מדובר בתנאים שנועדו לשם שמירה על בריאותם של יתר העובדים".
האם ניתן להסיק מהפסיקות האחרונות של בתי הדין לעבודה מסקנות סופיות וחד משמעיות לגבי עובדים שמסרבים להתחסן ולהציג בדיקות שליליות?
"בעניין זה חשוב להדגיש, כי ככלל, החלטות בתי הדין לעבודה שעליהן דיברנו בכל שלוש הכתבות שבסדרה, הן במסגרת הליכים לסעד זמני.
"במסגרת החלטות אלה, קביעות בתי הדין לעבודה הן לכאוריות בלבד, לפני שמיעת כלל הראיות בהליך, ועשויות להשתנות במסגרת פסק הדין הסופי.
"בתי הדין נתנו משקל מכריע ל'מאזן הנוחות'. המשמעות היא, שבתי הדין שקלו, האם הנזק שיגרם לעובד כתוצאה מאי מתן הצו, גדול מהנזק שעלול להגרם למקום העבודה כתוצאה ממתן הצו.
"נראה כי באופן עקבי, בתי הדין לעבודה קובעים שמאזן הנוחות נוטה לטובת מקום העבודה, המבקש להגן על יתר העובדים והלקוחות מפני מגפת הקורונה".
אם כן, מה ניתן להסיק מכך בשורה התחתונה?
"בשורה התחתונה, יש לזכור כל העת כי הפסיקה בעניין זכויות העובדים בכל הנוגע למגיפת הקורונה, ולעבודה במהלכה, הולכת ומתפתחת כל הזמן, ויתכן מאוד כי תשתנה בעתיד".
לכתבה הראשונה בסדרה: האם ניתן להרחיק ממקום העבודה עובד שמסרב להתחסן נגד קורונה ולהיבדק
לכתבה השנייה בסדרה: ביה"ד לעבודה אילץ מעסיק להחזיר מחל"ת עובדת שמסרבת להתחסן