אם להתבטא בצורה גורפת, ידוע הוא שבישראל, בהשוואה לחלק ממדינות אירופה המפותחות, פשוט עובדים הרבה יותר וקשה יותר.
הנתון העובדתי הזה (שפרטיו ההשוואתיים מפורסמים אחת לשנה בעיתונות הכלכלית בישראל ובעולם), מסביר אולי את מדד ההיעדרות מהעבודה שפרסמה השבוע חברת חשבים. המדד מבוסס על 20 אלף תלושי שכר של עובדים ועובדות, בחברות הפועלות במגזר הפרטי.
לפי מדד החברה, המרכזת נתונים על שכר, תנאי עבודה, מיסוי ופנסיה, ההיעדרויות שלנו (הישראלים) ממקומות העבודה בשל מחלה ב-2011, הגיעה ל-6.21 ימים בממוצע לעובד.
כדי לסבר לכם את האוזן, נדגיש שמדובר בשיא היעדרות בגין מחלה מאז שנת 2000. השיא הקודם נרשם ב-2008, אז הגיע ל-6.04 ימים בממוצע לעובד.
מהנתונים עולה גם כי סך ההיעדרות (חופשה ומחלה) של עובדים ב-2011 הייתה 23.50 ימים בממוצע לעובד ורק ההיעדרות הכוללת מן העבודה ב-2009, הייתה גבוהה יותר מזו – 23.93 ימים בממוצע לעובד.
לדברי מנכ"ל חשבים, אייבי מאיר, מהנתונים ל-2011 עולה גם שגברים נעדרו יותר בגין חופשה (17.75 ימים בממוצע לעובד) מנשים (16.59 ימים בממוצע לעובדת), ואילו נשים נעדרו יותר מחמת מחלה מגברים: 7.82 ימים בממוצע לעובדת, לעומת 5.14 ימים בלבד בממוצע לעובד. "היעדרות נשים גבוהה מזו של הגברים בעיקר בגלל מחלה, קיימת לא רק בישראל, אלא היא אופיינית גם לכלל מדינות המערב", אמר מאיר. לדבריו, לא ניתן להצביע על סיבה ברורה לתופעה זו.
נתוני ההיעדרות מן העבודה בגין ימי חופשה ומחלה משנת 2000 (במספר ימי היעדרות בממוצע לעובד):
2000 – 23.08 ימי היעדרות
2001 – 19.19 ימים
2002 – 19.17 ימים
2003 – 20.35 ימים
2004 – 21.05 ימים
2005 – 21.97 ימים
2006 – 22.01 ימים
2007 – 21.99 ימים
2008 – 23.19 ימים
2009 – 23.93 ימים
2010 – 22.94 ימים
2011 – 23.50 ימים
נתונים אלה מלמדים כי שנות ההיעדרות הגבוהה ביותר מן העבודה היו 2009, 2011, 2008 ו-2010.
