קיבלתם עובד חדש לעבודה והחתמתם אותו על חוזה שלפיו הוא מקבל הפרשות לפנסיה רק עבור חלק מהשכר, בעוד חלק אחר של השכר מוגדר בהגדרה שכביכול מוציאה אותו מהשכר הקובע ולכן אינו כלול בהפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים?
אתם עלולים למצוא עצמכם משלמים עשרות מונים יותר מההפרשות לפנסיה שחשבתם שחסכתם.
הסיבה לכך היא שאתם עלולים להתבע על ידי העובד בבית הדין לעבודה. בנוסף, העובד יכול להגיש תלונה פלילית.
עובדות אלו יחולו גם אם העובד חתם על חוזה שקובע כי הוא מאשר לעשות את החלוקה הזאת, וגם אם הביע את הסכמתו לכך בכתב ובעל פה, ואפילו אם הוא נתן לכם מסמך שכתב ביוזמתו לפיו הוא מבקש (או אף דורש) מכם להפריש עבורו לפנסיה רק עבור חלק מהשכר, בעוד שהוא מסכים שחלק אחר של השכר יוגדר בהגדרה שלכאורה מוציאה אותו מהשכר הקובע.
מאז שחוקק חוק הפנסיה (צו ההרחבה לביטוח פנסיוני) – הימים בהם מעסיקים החליטו על דעת עצמם איזה חלק של שכרו של העובד יהווה בסיס להפרשות לפנסיה ואיזה חלק יקבל שם פיקטיבי במטרה שלא לחשבו לצורך פיצויים ופנסיה – חלפו עברו.
בעקרון, הארגון חייב להפריש לפנסיה ולתת לעובד פיצויים במקרה של פיטורים, על פי השכר הקובע.
רכיבי השכר הכלולים בשכר הקובע ובאים בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית.
אילו חלקים מהשכר בכל זאת ניתן להפריד ולא להפריש לגביהם לפנסיה:
אם יש תוספת שכר שהיא מותנית בתנאי או בגורם מיוחד, ואינה חלק משכר היסוד, היא אינה כלולה בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, אלא אם הוסכם אחרת בין העובד למעסיק.
אבל הנקודה החשובה והקובעת בנושא זה היא: האם התוספת לשכר היא תוספת אמיתית (כלומר תוספת שנובעת ממשימה מסויימת או מתוצאות מסויימות וכו, ואינה ניתנת לעובד באופן קבוע ובסכום קבוע בכל חודש).
או, האם מדובר בתוספת מלאכותית שהינה פיקטיבית, ובפועל מהווה בעצם חלק משכר היסוד של העובד.
אגב, לגבי עובדים שהשכר שלהם מורכב משכר בסיס פלוס עמלות, השכר לצורך פיצויים יחושב לפי שכר בסיס אחרון פלוס ממוצע העמלות שקיבל העובד ב-12 החודשים שקדמו לפיטורים.
מהו צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק? זהו צו הקובע, כי החל משנת 2008 חלה חובה על המעסיק להפריש עבור העובדים כספים לביטוח פנסיוני.
חובת ההפרשה היא עד התקרה של השכר הממוצע במשק, או עד השכר המשולם לעובד, לפי הנמוך מבין השניים.
השכר הקובע, שממנו על המעסיק להפריש כספים עבור ביטוח פנסיוני הוא אותו שכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
רכיבי השכר שצריכים להכלל כשכר עבודה כבסיס לחישוב פיצויי פיטורים הם:
שכר יסוד, כלומר השכר הרגיל ברוטו (לפני ניכויים) שמשולם לעובד עבור עבודתו הרגילה במסגרת מילוי תפקידו, כולל דמי מחלה ותשלום דמי חופשה, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית, תוספת מקצועית.
כמו כן יש לקחת בחשבון (בהפרשות לפנסיה ופיצויים) את הרכיבים האלה:
1 כל תוספת שנקבע לגביה בהסכם העבודה כי תיחשב כחלק מהשכר הקובע.
2 כל תוספת לשכר שאינה מותנית בתנאי או בגורם מסוים, ומשולמת באופן אוטומטי וקבוע לעובד.
כמו לדוגמה: תשלום קבוע עבור שעות נוספות, למרות שהעובד לא עבד ולא נדרש לעבוד שעות נוספות בפועל.
סכום זה נחשב לתוספת קבועה ולכן מהווה רכיב שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים וביטוח פנסיוני.
3 עמלות מכירה אישיות מהוות רכיב לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה.
על תוספת עמלות מכירה אישיות בשיעור מסוים מהמכירות שביצע העובד, חלה תקנה שלפיה, לצורך חישוב פיצויי פיטורים יחושב שכרו הקובע של עובד – בשכר קבלני, או עובד ששכרו משולם כחלק מהפדיון או לפי התפוקה – בהתאם לממוצע השכר ב-12 החודשים שקדמו לפיטורים.
