מנהלת, רכזת וחשבת שכר יושבות במשרד סביב לוח שנה. נשמע כמו התחלה של בדיחה? ובכן זו לא, זה קורה פעמיים בשנה והשאלה הראשונה שעולה, בדאגה, היא מתי נופלים החגים השנה?
אם חשבתם שהעניין בתקווה שיחגגו את החגים באמצע השבוע ויזכו לעוד חופש, אז טעיתם. הן עדיין לא הגיעו לשמוח על החופשה, הן מתרכזות בשמחה שהחגים לא נפלו על סוף תקופת הכנת השכר. מה זה אומר? הרבה לחץ, שגם כך הוא לא חסר – המון עבודה בהרבה פחות זמן.
הנה התגלמות החלום עבור רוב העובדים, והתגלמות הסיוט של האחראיים על הכנת השכר: תרחיש שבו ערב ראש השנה יצא בראשון בחודש, ושני ימי השבתון שלאחריו שיפלו על הימים רביעי וחמישי. ה-4 לחודש יהיה יום שישי, ה-5 לחודש יום שבת. רשמית כולם מאושרים על הגשר, חוזרים לעבודה ביום ראשון ה-6 בחודש. אך את השכר ותלושי המשכורות צריך להכין עד לתשיעי בחודש, תחשבו לבד כמה זמן נותר לאותן חשבות שכר, רכזות, ומנהלות להכין אותו וכמובן לדייק. איך אפשר? פשוט מאוד. חוץ מערב החג, עובדים גם ביום שישי, וגם בחג וגם בשבת. ושיסלחו לנו כל שומרי השבת אך אין ברירה, אחרת – גליוטינת הדד ליין תהיה קרובה מדי לצוואר.
ולמרות שהשנה המצב לא כזה גרוע הוא עדיין מציב אתגרים רבים. הראשון לחודש נופל ביום רביעי, וערב החג (ראש השנה) נופל על ביום שני. המשמעות 3 יומי עבודה בלבד להכין משכורות.
ועם כל זה, תתפלאו, גם יכול להיות גרוע יותר. אם יחד עם כל התזמון הגרוע של החגים, היה צורך גם לחשב שכר חגים, באמת הפוקוס היה נעלם לחלוטין והתלוש היה כולל הרבה טעויות.בנוסף לכך חודש החגים גם נגמר בסופו של דבר ועלול ליצור בעיה נוספת (או כפולה), כאשר חג הסוכות מתחיל לקראת סוף החודש וגולש על תוך החודש הבא (לא המקרה השנה, אך בעיה שקיימת בשנים רבות). במקרה זה הכנת השכר של החודש הבא גם היא בעייתית, בנוסף לצמצום הזמן שניתן להכנת ובדיקת שכר העובדים מתווספת הבעייתיות של חישוב השכר לכל עובד על סמך החופשות הנוספות ותנאי העסקה השונים.
נכון שארגונים רבים משתמשים בתוכנות שכר שונות ומרבית העבודה אינה נעשת באופן ידני, כבעבר, אך עדיין – את כל המידע יש להזין למערכת ועדיין יש לבדוק כי לא נפלו טעויות. הכנסתם של תוכנות השכר צמצמו את הידיים העובדות בתחום כך שבסופו של דבר מדובר על אותה עבודה שנעשת כל חודש בחודשו רק בחצי זמן!
לפיכך ראוי כי אנשי משאבי האנוש ומנהלי השכר יתכוננו לתקופה זו, לדוגמה: יש הרבה דברים שניתן להכין מראש, אנו יודעים באלו ימים יפלו החגים ולכן את כל חישובי השכר הקשורים ביחסי ימי העבודה לשכר ניתן להכין מראש. בנוסף ניתן לדרוש מהעובדים להעביר את אישורי החופשה עד לתאריך מוגדר ובכך לאפשר הכנה של נגזרות החופשה וחישוב ימי חופשה מראש ולא להמתין להזנתם בדיעבד.
כמו כן ניתן לווסת כוח עבודה נוסף לתקופה זו מקרב אנשי משאבי האנוש האחרים בארגון (במידה ואלו קיימים). הכינו את המחלקה מבעוד מועד לחודש החגים, וכמו שעובדי משאבי האנוש עוזרים בהוצאתם לפועל של אירועי הרווחה בחברה יכולים עובדי הרווחה לתרום כתף במאמץ חישוב השכר בתקופה קריטית זו.
וזכרו – החגים אינם הפתעה, הם אינם קופצים אלינו במפתיע (למרות שזה נראה כך שנה אחר שנה), לפיכך ראוי כי משאבי האנוש בארגון יערכו לתקופה זו מבעוד מועד ויכינו את המערכת לטלטלה הצפויה. תכנון נכון של תקופת העבודה בחגים בקרב משאבי האנוש יכול לפתור בעיות רבות ולהוריד מתח בקרב העוסקים בתחום – וכמו שאנו דואגים לכלל העובדים, צריך מנהל משאבי האנוש לדאוג גם לצוות שלו.
חישוב שכר עבודה בחגים
מספר דגשים לחישוב שכר בתקופת החגים:
לפי החוק יש לשלם לעובד שכר לפי תעריף חג במועדים הבאים: שני חגי ראש השנה, יום כיפור, שני חגי סוכות, שני חגי פסח, שבועות ויום העצמאות.
עובדים שאינם יהודיים זכאים לקבל תשלום עבור החגים בהתאם לחגי ישראל או בהתאם לחגיהם לפי דתם.
עובדים אינם זכאים לתשלום מיוחד בגין עבודה בחול המועד, פרט למוסדות שמוסכם בהם תשלום כזה במסגרת חוזה העסקה או הסכם קיבוצי.
במידה וחג חל ביום המנוחה השבועי העובדים אינם זכאים לתשלום נוסף.
עובדים חודשיים זכאים לשכר עבודה מלא גם בעבור חודשים בהם חלו חגים, בעוד עובד יומי (שעתי או קבלני) לתשלום בגין ימי חגים כאשר הוא מגיע לעבודה בימים הסמוכים לחג (אלא עם קיים בסיכום אחר מול המעביד).
לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, העסקת עובד בחגים אסורה, ואלה שכן מעסיקים עובדים בחגים פועלים מתוקף צווי הרחבה כעסקים חריגים, החלים גם על עבודה בשבת.
בגין עבודה בחג יש לשלם לעובד שכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל – בדיוק כמו בשבת. שעות נוספות יש לשלם על בסיס השכר הגבוה המשולם בחג.
עוד על אילו עובדים זכאים לתשלום שכר עבור ימי החגים בקישור המצורף.
* פורסם במקור ב-22 באוגוסט 2013