בית הדין לעבודה בחיפה הורה להשיב לעבודה את יעקב גוטרמכר, שהושעה מתפקידו בעקבות חשדות למעשה שוחד. יעקב גוטרמכר קיבל זימון לפגישה עם מנהל משאבי האנוש של חברת החשמל, איתן ולדמן, בחודש ינואר האחרון. בשיחה הודיע לו שהתקבל מידע שלפיו הוא קיבל טובות הנאה מספקי החברה, ולא הציג בפניו את הפרטים ובהמשך התברר כי הוא לא בדק כלל את המקרים המדוברים. מאז השיחה לא קיבל גוטרמכר פירוט על החשדות שנגדו. בנוסף, קצין הביטחון של החברה הגיש תלונה נגדו במשטרה מבלי לתת לגוטרמכר להגיב, ולמרות זאת הוא הושעה מהחברה למשך שלושה חודשים.
בתגובה להחלטת בית הדין לעבודה לפני כחודשיים, מסרה את שמותיהם של הספקים שמהם קיבל העובד שוחד לכאורה, וללא כל פרטים נוספים על מעשה השוחד. הבודק מטעם החברה הגיש דו"ח אודות התלונה שחלק מפרטיו הוסתרו על ידי חברת החשמל כשהוגשו לבית המשפט, אך עלה ממנו שמדובר בחשדות נגד שלושה עובדים ולא רק נגד גוטרמכר. למרות זאת, רק גוטרמכר הושעה, ללא הסבר של החברה לבית הדין. חברת החשמל מסרה לבית הדין שעלו חשדות בנוגע ל-409 תיקי רכש בהם טיפל העובד, ולאחר מכן התברר שבפועל היתה בעיה רק עם כ-100 תיקים.
עוד נמצא שבניגוד לנהלי חברת החשמל, לא דיווחה ההנהלה לוועד העובדים על החקירה שהתנהלה נגד העובד. שופטת בית הדין לעבודה, עפרה ורבנר, קבעה כי הגשת תלונה למשטרה נגד עובד אינה מספיקה כדי להשעותו. ההנהלה פעלה בניגוד לנוהל ולא אפשרה לעובד להתמודד ולהתגונן מפני החשדות נגדו. מדובר בעבירה שיש עמה קלון, ולדבריה זכותו של העובד להגיב על טענות ספציפיות נגדו. כדי למנוע פגיעה בעובד ופיזור האשמות באופן שרירותי, וכדי למנוע התנכלות כנגד עובד, היה צורך לפרט בפניו במה מדובר וכנגד מה בדיוק הוא מואשם. זאת כדי לתת לו אפשרות סבירה להגיב ואז לבחון את תגובתו. עוד הוסיפה השופטת כי החברה לא הוכיחה כי לא נעשה שימוש לרעה במנגנון ההשעיה בחברה.
ככה זה כשהאדם הופך למשאב..
אפשר להשקיע ולטפח אותו, ואפשר מנגד לכלות אותו לשבור את רוחו ולבסוף לזרוק אותו.