עבודה בערב החג
על פי החוק, במקומות בהם עובדים ששה ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יהיה עד 7 שעות עבודה, כאשר כל שעה מעבר לכך נחשבת לשעת עבודה נוספת.
במקומות בהם עובדים חמישה ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות. על פי צו ההרחבה משנת 2000 – המעביד ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור.
בענפים מסוימים, הסכמים קיבוציים קבעו כללים מיוחדים לעבודה בערב חג הפסח:
בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה – העובדים יעבדו בערב פסח (חג ראשון) 5 שעות עבודה, בתשלום של יום עבודה מלא.
בענף הניקיון – עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב החג באופן הבא: בערב פסח – 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. בערב השביעי של פסח – 6 שעות בתשלום של 8, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון.
בענף המלונאות בערב חג פסח העובדים יעבדו 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.
עבודה במהלך החג ובחול המועד
על עבודה בימי חג חלות הוראות עבודה במנוחה שבועית. עבור יהודים, ימי חג הם מועדי ישראל ועבור מי שאינו יהודי, ימי חג הם מועדי ישראל או חגי דתו, לפי בחירתו של העובד.
על ימי עבודה במהלך החג, על המעסיק לשלם לעובדים לפחות 150% משכרם – כלומר תוספת של 50% על שכרם. אם חל על העובד ועל המעביד הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניקים גמול גבוה יותר מהמחויב על פי חוק, יחויב המעביד בשיעור הגמול האמור.
אם העובד עבד בחג, שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי הוא לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים, דהיינו, יהיה זכאי לתוספת של 150% לשכרו.
על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה. מאחר ובמקומות עבודה רבים מקובל לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מאשר בימי עבודה רגילים. זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.
חופשה בערב חג ובחול המועד
יום חופש בערב החג או בחול המועד נחשב ליום חופש מלא. חוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים, ואינו עוסק בחלקי יום חופשה. עבור יום עבודה בערב חג, עובד חודשי זכאי לשכרו המלא, ובצאת העובד לחופשה בתקופה זו, יקבל העובד תשלום דמי חופשה בגין יום עבודה מלא, ולא על מחצית דמי החופשה, גם אם ייצא לחצאי ימי חופש.
חופשה מרוכזת בחול המועד
על פי החוק, המעביד הוא אשר מסדיר את מועדי החופשות של עובדיו, בכפוף להוראות החוק. לכן מעביד רשאי להחליט, כי במהלך ערבי החג ו/או ימי חול המועד ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית, בכפוף לשתי המגבלות הבאות:
אם מספר ימי החופשה – כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית, שבעה ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על דבר ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
בנוסף יש לוודא כי לעובד ישנם מספיק ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעביד, על חשבון ימי חופשה עתידיים. במידה ואין לעובדים מסוימים מספיק ימי חופשה שצברו, אין להוציאם לחופשה ויש לזכותם בתשלום מלא בעבור ימים אלה. לחילופין, ניתן, בהסכמת העובד, להוציאו לחופשה ללא תשלום לתקופה זו.
ימי חג לא נספרים במספר ימי החופשה השנתית.
תשלום עבור החג
תשלום החג לעובד המקבל את משכורתו על בסיס חודשי, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, ללא קשר למספר ימי העבודה או המנוחה השבועית שחלו באותו חודש, ובלבד שעבד את כל ימי העבודה האפשריים שבהם הוא מחויב באותו החודש.
תשלום החג לעובד שעתי –על המעסיק לשלם דמי חגים) עבור 9 ימי חג לעובד שעתי/יומי, לאחר שעבד שלושה חודשי עבודה במקום העבודה, אם הוא לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחריו.
עובד משמרות, שלא שובץ למשמרת סמוך ליום החג, יהיה זכאי לדמי חג.
עובדי קבלן יהודיים זכאי להיעדר מ-10 ימי חג שאינם חלים בשבת.