עובד התפטר מעבודתו בחברה לצורך טיפול בילדיו. בית הדין לעבודה פסק כי לא היה עליו להראות כי ההתפטרות היתה רק למטרת הטיפול בילדים וכדי להוכיח שהאישה חזרה לעבודתה ובן זוגה התפטר כדי לטפל בילדים.
לדברי בית הדין, ההחלטה יכולה להיות מבוססת על שיקולים נוספים, ולכן אין להורות על השבת פיצויי הפיטורים לחברה.
בית הדין לעבודה פסק, כי העובד זכאי לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, לגמול שעות נוספות, בקיזוז תשלום בגין שעות נוספות ברכיב הבונוס, לכספי פדיון חופשה ולפיצוי בגין פגמים בתלוש השכר.
פרטי המקרה: העובד הועסק בחברה תחילה במכירות ולאחר מכן בתפקידו ניהולי. הוא עבד במקום העבודה כ-11.5 שנים, עד להתפטרותו לצורך טיפול בילדיו בעקבות לידתם.
עם התפטרותו הוא תבע את החברה כדי לקבל פיצויי פיטורים וכן לקבלת תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, הפרשי הפרשות פנסיוניות, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופיצוי בגין תלושי שכר לא תקינים.
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה ברובה ופסק כך:
1 בנוגע לגמול עבוד שעות נוספות והמחלוקת על הבונוס:
טענת העובד כי עבד במתכונת העסקה של 12 שעות התקבלה בנוגע לשנים 2011-2014, תוך הסתמכות על החזקה הקבועה בחוק הגנת השכר ועל תקדים ממקרה אחר.
עם זאת, החל ממרץ 2015 מפורטות שעות העבודה של העובד בתלוש השכר שלו, כך שיש בהם כדי להוות ראשית ראיה להיקף העבודה, אף על פי שלא הוצגו דו"חות הנוכחות.
לכן, החל ממרץ 2015 זכאי העובד לתשלום עבור שעות נוספות לפי מספר השעות המצוינות כשעות עודפות שמעבר להיקף של משרה מלאה.
2 בנוגע לרכיב הבונוס:
רכיב זה ניתן כתגמול עבור שעות נוספות עד לחודש אפריל 2015 ולאחר מכן הבונוס היה שילוב של תגמול על רווחיות החברה ושעות נוספות.
העובד לא הוכיח כי רכיב הבונוס מהווה חלק משכר היסוד שלו. נוכח קביעות אלה נפסק לתובע גמול שעות נוספות בקיזוז תשלום בגין שעות נוספות ברכיב הבונוס.
3 בנוגע לפיצויי פיטורים מעבר לסכום שניתן:
העובד טען שהוא זכאי להפרש פיצויי פיטורים מעבר לסכום ששולם לו, על בסיס שכר היסוד ורכיב הבונוס, שלגביו טען שהוא פיקטיבי וניתן ללא תנאי.
אלא שהבונוס ניתן כתגמול על שעות נוספות עד לחודש אפריל 2015 ולאחר מכן רכיב זה ניתן על בסיס מחזורי המכירות. לכן, טענת העובד בעניין זה נדחתה.
החברה טענה כי שילמה את יתרת פיצויי הפיטורים רק בתנאי שיוכח כי העובד התפטר לטובת טיפול בילדו.
עוד טענה החברה, כי מאחר שלא הוכח שהוא התפטר כדי לטפל בילדו, יש להורות לו להחזיר את הסכום ששולם. בית הדין לעבודה דחה את טענתה זו של החברה.
על פי חוק פיצויי פיטורים, על עובדת להתפטר בתוך תשעה חודשים מהיום שילדה. החוק מרחיב את הזכאות גם לעובד שבת זוגו ילדה, כל עוד בת הזוג הועסקה משך חצי שנה רצופה טרם התפטרותו או לחלופין כי הילד נמצא בחזקתו הבלעדית נוכח נכות או מחלה, או במקרה שבת זוגו היתה עובדת עצמאית כשנה קודם להתפטרות.
עוד קובע החוק, כי גם כאשר עובד או עובדת התפטרו לאחר הלידה, וזמן קצר לאחר מכן החלו לעבוד במקום עבודה אחר שתנאי העבודה בו נוחים יותר לגידול ילד, תישמר זכאותם לפיצויי פיטורים.
הסיבה לכך היא שגם במקרה זה, ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר משמעותית עם הילד תוך טיפול בו.
לכן, פסק בית הדין, כי אין צורך להראות כי ההתפטרות היתה אך ורק למטרת הטיפול בילדים ודי בכך שבני הזוג הוכיחו כי האישה חזרה לעבודתה ובן זוגה התפטר על מנת לטפל בילדים. כאמור, ההחלטה יכולה להיות מבוססת על שיקולים נוספים.
מכאן, פסק בית הדין, כי אין מקום להורות על החזר הסכום ששולם לתובע כהשלמת פיצויי פיטורים ואף לא על קיזוזו.
בסיכומו של דבר פסק בית הדין לעבודה, כי העובד זכאי לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסכום של 5,000 שקלים.
התביעה להשלמת הפרשות לגמל נדחתה משום שלא נמצא פגם בנושא זה. בנוגע לפדיון חופשה, לא הוכח כי העובד קיבל התראות בדבר כוונת החברה למחוק לו ימי חופשה, ולכן הוא זכאי לתשלום פדיון חופשה, כאשר הסכום אינו כולל את הבונוס.
בנוסף נקבע כי החברה תשלם לעובד סכום של 3,000 שקלים בשל פגמים בתלושי השכר שאינם משקפים את התשלומים שהגיעו לו.
