מנכ"ל בחברת הנדסת תאורה, אשר נרכשה על ידי חברה הנדסית אחרת (כשמסגרת הרכישה כוללת פעילות, לקוחות, ספקים ועובדים), התפטר מעבודתו לאחר שנות עבודה מרובות ועוד כ-6 שנים בתפקיד מנכ"ל החברה. עם התפטרותו, המנכ"ל פנה לבית הדין לענייני עבודה בדרישה לפיצויי פיטורים חרף העובדה שהוא זה שבחר לסיים את יחסי העבודה.
לאחר החתימה על הסכם הרכישה וכניסתה של ההנהלה החדשה לחברה, ריכזה ההנהלה את העובדים ומסרה להם כי בעקבות ההסכם היא מתכוונת לפטרם, אך ציינה שלמרביתם יתאפשר להיקלט בחברה החדשה. כעבור חודשים ספורים, כל העובדים למעט המנכ"ל ומנהלת החשבונות קיבלו מכתבי פיטורים. בעקבות זאת, המנכ"ל הרגיש כי לא נותרה כל משמעות לתפקידו והוא סבר שדינו כדין יתרת עובדי החברה שנמכרה ולכן הודיע על התפטרותו.
עם הודעת ההתפטרות של מנכ"ל החברה להנהלה החדשה התעוררה מחלוקת סביב שאלת זכאותו של המנכ"ל הפורש לפיצויי פיטורים. המנכ"ל דרש את הפיצויים ואילו ההנהלה טענה כי אינו זכאי להם היות שהתפטר מיוזמתו ואף הפר התחייבות מולה להמשיך לעבוד. המנכ"ל פנה לבית הדין האזורי לענייני עבודה בתל אביב.
מצד הנהלת החברה נטען כי המנכ"ל אינו זכאי לפיצויים היות שהתפטר חרף העובדה שהתחייב בהסכם להמשיך לעבוד עד חודש ספטמבר של אותה שנה, במטרה לסייע לפעילות החברה. לגרסת החברה, המנכ"ל עודכן במו"מ למכירת פעילות החברה וכי פעלה להבטחת המשך העסקתו ב"תפקיד בכיר" בהנהלה.
המנכ"ל דחה את טענת החברה לפיה ביקשה ממנו להישאר בחברה עד להשלמת המעבר וטען כי בכלל לא השתתף בתהליך המו"מ למכירת פעילותה. לגרסתו, הוא פעל על מנת לבחון את האפשרויות להשתלב בתפקיד ניהולי בכיר בחברה, אך לא הוצע לו כל תפקיד רשמי ולכן עתידו נראה לא ברור.
בית הדין: העובד התפטר מפאת חוסר ודאות וחוסר בהירות לעתידו ולכן זכאי לפיצויי פיטורין!
השופטת נטע רות קיבלה את גרסת המנכ"ל לפיה התפטר עקב חוסר הבהירות לגבי עתידו, וקבעה כי בנסיבות אלו הוא זכאי לפיצויי פיטורים. בית הדין פסק פיצויי פיטורין לטובת המנכ"ל הוותק בסך של 465,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 15,000 ₪.
למאמר בנושא מתפטר בדין מפוטר, המפרט את מכלול המקרים שבהם עובדים/מנהלים מתפטרים מרצונם אך הם זכאים לפיצויי פיטורים – יש ללחוץ כאן
