אנחנו בעידן ה-Social Media, ה-Net Working וגיוסים In-house ועדיין – ארגונים מקצים מאות ואלפי שקלים לחודש לטובת פרסום משרות. החל ממודעות דרושים סטנדרטיות ועד לבאנרים, מודעות פרסום בעיתונים, תשדירים ברדיו ועוד. עידן הפרסום לא נגמר והנדל"ן (שטחי הפרסום) ממשיכים להתייקר. אז איך מנהלים נכון תקציב גיוס עובדים?
מנהלי גיוס הם בין היתר גם תקציבאים. כמו תקציבאים במשרדי פרסום, גם הם נדרשים לאתר את שטחי הפרסום הרלוונטיים ביותר לקהל היעד, לקנות שטחי פרסום אטרקטיביים במחירים כמה שיותר אקונומיים ולנצל אותם באופן אופטימלי באמצעות מודעות אטרקטיביות שמניעות לפעולה. במקרה הזה, הפעולה היא הגשת מועמדות ולא רכישת מוצר או שירות אבל עד כאן, התהליך זהה לחלוטין. על כן, כדי לנהל תקציב פרסום, כדאי לאמץ שיטות עבודה מעולם הפרסום.
מחקר:
השלב הראשון הוא בחירת שטח הפרסום (לוח דרושים במקומון, בעיתון יומי, באתר דרושים וכיו"ב). יש לבחור את ערוץ התקשורת הנכון מבחינת קהל היעד הרלוונטי לאותו תפקיד. ארגון אחד יכול להשתמש באתר מסוים לאיוש משרה אחת ובעיתון מסוים לאיוש משרה אחרת. חשוב לערוך מחקר ולראות מיהם המועמדים האידיאליים לתפקיד. האם אתם מחפשים אחר צעירים קריאטיביים או שאתם מחפשים אחר מנהל כספים בעל ותק וניסיון? אלו קהלי יעד שונים (בגיל, בהשכלה, בתחומי עדיין ובסגנון החיים ולכן הם גולשים באתרים שונים, קוראים עיתונים שונים או מאזינים לערוצי רדיו שונים אם בכלל).
השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא: האם קהל היעד (מועמדים לתפקיד) בכלל נמצא במדיה הזו? באלו מדורים סביר להניח שהם יתעניינו? אחת האינדיקציות שלכם לערוצי תקשורת של מגזרים ספציפיים היא – העובדים שלכם. אפשר פשוט לשאול את העובדים במחלקה הפיננסית או את העובדים במחלקה הגרפית – איך הם הגיעו לחברה? באלו מקורות הם והעמיתים שלהם לתחום מחפשים עבודות? באלו אתרים הם גולשים להנאתם? וכיו"ב.
אחרי שניתחתם את קהל היעד הגיע הזמן לנתח את ערוצי המדיה. יש נוסחה מאוד ברורה לחישוב התקציב – כמה אני משלם לכל צופה / מאזין / גולש. לדוגמה, אם באתר אחד מודעת דרושים לחודש עולה 600 ₪ ובאתר אחר אתם יכולים לקנות מודעה ב-399 ₪ בלבד, זה עוד לא אומר שחסכתם 201 ₪. יכול להיות שבאתר הראשון ניתנת לכם הזדמנות לפרסם את המשרה בפני 150,000 גולשים מידי יום ובאתר השני החשיפה הינה בפני 26,000 גולשים בלבד. לכן, האתר הראשון בעצם מאפשר לכם לקנות שטח פרסום משתלם יותר. לכל מערכת (עיתון, אתר, מגזין או תחנת רדיו) יש נתונים סטטיסטיים, כמותיים ואיכותיים על הקהל שלהם.
מי שמציע לכם לפרסם אצלו יודע בדיוק כמה עותקים מודפסים, מיהו קהל היעד (מבחינת חתכי גיל, מגדר, תחומי עיסוק, סטאטוס סוציו אקונומי, מיקום גיאוגרפי ועוד). תדרשו לראות את הנתונים הללו לפני שאתם רוכשים שטחי פרסום! כאשר אתם פונים לאתר, דעו לכם שיש בידי המערכת נתונים מדויקים ואמינים של תנועת גולשים – דו"חGoogle Analytics – לפיו אתם יכולים לראות בדיוק כמה גולשים מבקרים באתר ויותר מזאת, אתם יכולים לראות בדיוק כמה גולשים מבקרים בכל מדור ואפילו בכל עמוד.
הנתונים הללו יכולים לתת לכם אינדיקציה להערכת הסיכויים שלכם למצוא מועמד למשרה ספציפית ולסיע לכם לקבל החלטה בנוגע לכדאיות הפרסום בערוץ זה. לדוגמה, אתר יכול להציג לכם נתון מאוד מרשים של מאות אלפי גולשים ביום, כולם מחפשי עבודה. אבל אם אתם מחפשים מהנדסים מאזור יוקנעם, הנתון הזה לא אומר לכם הרבה עד שלא תבחנו את כמות המבקרים מאזור חיפה והצפון, בעמוד בו מתפרסמות משרות מהנדסים. אתם עלולים לגלות שזה עמוד שמושך תנועה של מאות ואולי אף עשרות גולשים בלבד. החשבון שלכם (כמה אני משלם תמורת חשיפה בפני קהל יעד רלוונטי) צריך להיות ביחס לעמודים הרלוונטיים לתפקיד ולאזור הגיאוגרפי הספציפי. כאשר חוקרים מקורות גיוס לעומק, תוך דגש על מחקר נפרד לכל תחום עיסוק, ענף או אזור גיאוגרפי, ניתן להעריך נכונה: 1. את הסיכויים לאייש משרה 2. את הערך הכספי של כל ערוץ ביחס לכל משרה.
בקרה:
לאחר שאתם רוכשים שטח פרסום ומעלים את מודעת הדרושים, או הבאנר הפרסומי וכיו"ב, עבודת המחקר והניתוח לא מסתיימת – היא רק מתחילה. כעת מתחיל שלב הבא של מעקב: כמה קורות חיים התקבלו ביום (בממוצע) וכמה קורות חיים איכותיים (אנשים שזומנו לריאיון) הגיעו דרך הערוץ. בסוף החודש אתם צריכים להיות מסוגלים להפיק דוח שמראה: 1. כמה שילמתם עבור שטח הפרסום הספציפי. 2. כמה קורות חיים הגיעו. 3. כמה קורות חיים איכותיים הגיעו. כמה שילמתם עבור כל טופס רלוונטי (אם שילמת 600 ₪ לפרסום המשרה וקיבלתם 20 קורות חיים איכותיים – משמע שילמת 30 ₪ למועמד). 4. כמה זמן לקח לכם לאייש משרה ספציפית.
ניתוח והסקת מסקנות:
בשלב הסקת המסקנות אתם תגלו מהו המקור הטוב ביותר לגייס עובדים בכל תחום ובכל דרג, החל מעובדים זמניים בלתי מקצועיים ועד למהנדסי מזון או סמנכ"לי כספים. שלב הסקת מסקנות והפקת לקחים הוא קריטי לניהול נכון וחכם בעתיד, שיאפשר לכם לתכנן תקציב גיוס שנתי ואפילו רב שנתי, בהתאם לתוכניות האסטרטגיות של החברה.
ניהול בסיס נתונים:
גיוס הוא לא פרויקט חד פעמי. בין אם אתם עובדים בחברת השמה, במחלקת גיוס בחברה גדולה או בחברה משפחתית קטנה – אתם עוד תגייסו! על כן, כל מידע שמתקבל הוא רלוונטי לגיוסים בעתיד. לכן, חשוב לתעד את כל הידע הזה שהצטבר (וימשיך להצטבר) בטבלאות מסודרות ונגישות לכל מי שעוסק בגיוס, כך שזה יהווה בסיס נתונים רשמי. מה חשוב לתעד? את כל האינטראקציות בין הארגון לבין מקורות הפרסום השונים כך שבעתיד תדעו באלו מקורות להיעזר לפי תחום המשרה, תדעו כמה אתם מוכנים להשקיע ולמה לצפות מבחינת כמות ואיכות קורות החיים ומשך הגיוס.
ניהול תקציב גיוס בצורה חכמה יכול כאמור לסייע לכם לחסוך מאות ואלפי שקלים בחודש אבל מעבר לכך, יש לו ערך מוסף שכן הוא נותן לכם כלים אנליטיים להבין את ערוצי הפרסום, להעריך נכון את הסיכויים שלכם לאייש משרות ספציפיות, להעריך כמה קורות חיים איכותיים יתקבלו בפרק זמן קצוב ועוד.
