כשבועיים לאחר שנאספו חתימות של למעלה משליש מ-850 מעובדי החברה כנדרש בחוק, הודיעה אתמול (ב') הנהלת NCR כי היא מכירה בהתארגנות העובדים החדשה, וכי בכוונתה לקיים פגישה רשמית עם נציגי העובדים לאחר החגים – כך על פי דיווח של כלכליסט.
החשש לביטחון התעסוקתי מסתמן כמניע העיקרי של העובדים לפעול להתארגנות ולפנות להסתדרות, שכן בשנה שעברה פיטרה החברה מאות עובדים בעקבות אובדן לקוח גדול.
ספקית התוכנה הישראלית ריטליקס, המפתחת תוכנות לשוק הקמעונאי, נרכשה לפני כ-3 שנים על ידי NRC האמריקאית בתמורה לכ-800 מיליון דולר, ופיטרה לאחר סיום מבצע צוק איתן כ-100 עובדים. בסוף 2014 נאלצה כאמור לצאת לגל פיטורים נוסף ולפטר למעלה מ-150 עובדים נוספים בעקבות ביטול ההתקשרות עם רשת טארגט. בוועד העובדים החדש הסבירו כי לאחר גל הצמצומים האחרון היו חששות רבים בקרב העובדים הנוגעים לעתיד החברה בישראל, ולכן רצו להגן על זכויותיהם.
ביטחון תעסוקתי הנו אחד המניעים העיקריים להקמת ועדי עובדים, שבשנים האחרונות החלו לתפוס תאוצה ולהגיע לענפים חדשים במשק, כדוגמת הסלולר, ההייטק והביטוח, שתרבות התארגנות העובדים כלל לא היתה קיימת בהם בעבר.
גלי פיטורים בהיקף נרחב הפכו לעניין שבשגרה בתחום ההייטק, ולאחרונה התבשרו על סבב פיטורים נוסף של כ-100 עובדים במארוול, פיטורי כ-100 עובדים מקוואלקום הישראלית, 15 עובדים שפוטרו מ-Pursway, כן פיטורי ענק שצפויים ב-HP ובגרופון העולמיות, אשר מעמידות בסכנת פיטורים גם את עובדי חברות אלה בישראל.
הסתדרות העובדים הקימה במהלך השנה וחצי האחרונות 3 ועדים בתחום ההייטק – בנס, בקומברס ובמעבדות SAP. מו"מ בין הנהלת ארגון גדול לבין ועד העובדים לרוב מייצר התחייבויות כלפי העובדים העשויות להגיע למאות מיליוני שקלים. כך למשל, שלמה אליהו, בעל השליטה בקבוצת מגדל, עשה כל שביכולתו כדי למנוע את התארגנות העובדים, ואף הכריז על מתן בונוס של שתי משכורות והטבות נוספות על מנת להניח את דעתם – הוצאה שולית ביחס לזו שהמתינה לו בעקבות החתימה על ההסכם הקיבוצי בפברואר השנה.
במסגרת הסכם זה זכאים עובדי מגדל לעליית שכר בשיעור של כ-10.5 בממוצע במהלך 3 השנים הבאות, העסקה ישירה של עובדי קבלן שגם עליהם יחול ההסכם, הגדלת מכסת ימי החופשה של עובדי החברה, הגדרת שני ימי בחירה בתשלום, העלאת ערך יום הבראה ל-150% מגובה דמי ההבראה במגזר הפרטי, זכאות העובדים לקרן השתלמות, בונוסים, הגדלת סבסוד ארוחות צהריים, הקמת חדר כושר לעובדים, תקציב של 200 אלף שקל בשנה למימון ההשתתפות בשכר לימוד אקדמי של העובדים, וכן החלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים לכל העובדים שאין לה תקדים בהסכמים קיבוציים.
ניסיונו זה של אליהו להניא את התארגנות ועד העובדים באמצעות הטבות גרר אחריו ביקורת קשה. מרגע שהחלו ניסיונות ההתארגנות, הדברים לרוב יוצאים מכדי שליטת הבעלים, והנהלה נבונה תשכיל למצוא את הדרך לדאוג לשביעות רצון העובדים ולתחושת ביטחונם התעסוקתי עוד לפני ניסיון ההתארגנות הראשון.
