האם עובד שהתפטר יכול לחזור בו ולבטל את ההתפטרות? האם אפשר לפטר עובד שהתפטר (והתחרט) מבלי לקיים לו שימוע? האם חייבים להמשיך להעסיק עובד שהתפטר אך חזר בו מהפיטורים? פסיקה מהעת האחרונה שופכת אור על הסוגיה שלפנינו.
מנהל בית החולים מ.מ.ס הסקוטי (הידוע כבית החולים האנגלי בנצרת) הודיע להנהלת בית החולים על כוונתו להתפטר, לאחר 28 שנות עבודה. בעקבות הודעת התפטרות זו, החל משא ומתן ארוך בין המנהל לבין הנהלת בית החולים באשר לתנאי העזיבה. במקביל לכך התנהל שיח בין הצדדים במטרה למצוא למנהל תפקיד חילופי בארגון. אולם לא נמצא שביל החלב, והמנהל לא היה שבע רצון ממה שהוצע לו.
לאחר חודש ממועד ההתפטרות, חזר בו המנהל מהתפטרותו ואף המשיך לעבוד בבית החולים כ-18 חודשים. בתום 18 חודשי העבודה, לאחר שעלו חשדות לגבי מעורבותו של המנהל באי סדרים ואף במעילה, הוא פוטר לאלתר ועבודתו הופסקה.
המנהל טען שפוטר ולכן זכאי לפיצויים. ההנהלה טענה שהעובד התפטר מיוזמתו מזמן!
המנהל הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, בדרישה לחייב את הנהלת בית החולים לפצות אותו בסך של 6.6 מיליון ₪ הכוללים פיצוי פיטורים, זכויות סוציאליות ופיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפיטורים.
הנהלת בית החולים טענה מנגד כי המנהל הוא שהתפטר מבעוד מועד, מיוזמתו, וכי לא נפל כל פגם בהליך הפיטורים שלו.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, אורית יעקבס, קבעה שמתוך ההתכתבות הענפה בין שני הצדדים עולה כי המנהל ביטל את התפטרותו כדין, לאחר שחזר בו מההחלטה להתפטר (היות שלא הצליח להגיע להבנות עם הנהלת הארגון באשר לתנאי העזיבה). לכן נפסק כי המנהל פוטר ולא התפטר. השופטת השתכנעה כי שמראה שאינו עומד לקבל את מבוקשו בעת העזיבה, חזר בו המנהל מכוונתו להתפטר, הודיע על כך ואף המשיך להתייצב בעבודה (תמורת משכורת) במשך חודשים נוספים. לכן, אין לראות בהודעת ההתפטרות שלו סוף פסוק, אלא הודעה שבוטלה כדין.
השופטת קיבלה חלקית את גרסת בית החולים, לפיה החשד למעורבותו של המנהל באי סדרים ומעילות הובילה לכך שלא יהיה מנוס מלפטר אותו לאלתר. הנהלת הארגון לא חייבת להמשיך להעסיק עובד שחזר בו מהתפטרותו והיא רשאית להפסיק את עבודתו (אך במקרה הזה העובד יהיה זכאי לשימוע לפני פיטורים ולזכויות המגיעות לו בדין מפוטר ולא מתפטר).
בית הדין לעבודה חייב את הנהלת בית החולים לפצות את המנהל בפיצויי פיטורים, פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לו ועל כך שהליך השימוע שנעשה לקראת הפיטורים לא היה תקין. סה"כ נפסקו לתובע 100,000 ₪ על עגמת נפש ועוד 140,000 ₪ בגין אי עריכת שימוע.
