על אף הסגר, יש מקומות עבודה שממשיכים לפעול, ובראשם, כידוע, מקומות עבודה שהוגדרו כחיוניים.
במקומות העבודה שממשיכים לעבוד, יש לקיים את כל כללי התו הסגול ככתבם וכלשונם.
אחד הכללים של התו הסגול קובע כי כל עובד יבדק בדיקת חום ובירור האם יש לו תסמינים למחלת הקורונה – לפני כניסתו למשרד.
השאלה היא מה קורה אם מתברר שלעובד יש חום או תסמינים אחרים, לרבות שיעול וכדומה. האם למעסיק מותר (על פי החוק) לשלוח עובד כזה הביתה.
ובכן, עובד שיש לו תסמינים ובעיקר חום של יותר מ-38 מעלות, אינו יכול להכנס אל תחומי המשרד (מקום העבודה).
לכן יש לא רק למנוע מהעובד להכנס, אלא אף לוודא שהוא יוצא מהמשרד באופן בטוח לבידוד. יש לבצע זאת באופן עקבי עבור כל עובד שלגביו עולה החשד כי הוא חולה.
בנוסף, חשוב מאוד שהארגון יעביר מסר לכל עובדיו, כי עובד שמגיע עם חום או עם תסמיני מחלה, לא יוכל להכנס למשרד.
יש להבהיר לעובדים כי בכוונתכם לקיים מדיניות בנושא ולפרט עבורם את כל כללי המדיניות הזו. כך, עובדים שהם חולים, ידעו מה מצופה מהם ויוכלו לחסוך לעצמם את הנסיעה לעבודה.
בשלב זה לא ברור מה הדין לגבי המשך פעילותו של מקום העבודה, אם וכאשר מגיע אליו עובד שלפני כניסתו למשרד מתברר שיש לו חום גבוה מ-38 מעלות.
לא ברור האם על ממונה הקורונה בארגון להמליץ לאותו עובד לבצע בדיקת קורונה והאם זה בסמכותו, וכן לא ברור האם על ממונה הקורונה לדווח על אותו עובד והאם הוא יכול להורות לאותו עובד איך לחזור לביתו, במקרים בהם הוא הגיע באוטובוס או בהסעה.
אם אכן אותו עובד הגיע בהסעה, לא ברור מהן ההנחיות בנוגע לשאר העובדים שהגיעו איתו בהסעה, שכן לא כל אדם שיש לו חום הוא חולה בקורונה.
סוגייה אחרת שהתשובות עליה עדיין לא ברורות בשלב זה היא, האם יש לשלם עבור יום עבודה, לעובד שהגיע למשרד ומתברר שיש לו חום או תסמינים אחרים ונמנע ממנו להכנס אל המשרדים.
ואם כן, עבור כמה שעות יש לשלם לו. האם עבור יום שלם, או האם עבור השעות בהן הגיע לעבודה וחזר לביתו.
בכל מקרה, עובד שנשלח לביתו בגלל חום או תסמיני מחלה אחרים, אמור לקבל דמי מחלה, אם כי רק בתנאי שקיבל תעודת מחלה מרופא.
כל הסוגיות הללו צריכות עדיין להתברר, לרבות סוגיות שדורשות חקיקה מתאימה בתחום של דיני העבודה.
