מקרה נוסף של מעסיק שניסה למנוע התאגדות עובדים במפעליו: עובדי משחטות באור יהודה הצטרפו לארגון העובדים "כוח לעובדים". לפני כשנה הוציא הארגון הודעה להנהלת המשחטות כי עובדיה התארגנו, וכי היא נקראת לפתוח במשא ומתן על תנאי העסקתם ולחתימה על הסכם קיבוצי.
ההנהלה, שקיבלה מארגון כוח לעובדים את רשימת העובדים שהצטרפו אליו, החלה בתגובה לזמן לשימוע עובדים מן הרשימה, ואף לפטרם בפועל.
בהמשך, בעקבות התעלמות ההנהלה מארגון כוח לעובדים, התקיימה אסיפת הסברה בנושא שבמהלכה אירעה תקרית אלימה. בתקרית נקטו מנהלים באלימות מילולית ואף פיזית. אז הוחלט על שביתה ועל הכרזת סכסוך עבודה. הנהלת המשחטות מצידה שכרה עובדים מחליפים לעובדים השובתים, ואז הוציא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב צו מניעה נגדן.
מאחר שרוב העובדים הצטרפו לארגון כוח לעובדים, נטען בצו המניעה כי הוא זכאי לייצג אותם. הארגון טען בנוסף כי השוחטים ומשגיחי הכשרות נחשבים ליחידת מיקוח נפרדת, כי המשגיחים שייכים לרבנות הראשית ותנאי השכר שלהם נקבעים באופן שונה. הנהלת המשחטות טענה להגנתה כי אין מדובר בארגון יציג, וכי יש לראות בכל העובדים כיחידת מיקוח אחת.
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה כי עצם העסקת עובדים מחליפים לעובדים ששבתו, מהווה פגיעה בחופש ההתארגנות של העובדים. יחד עם זאת, נקבע כי יש לראות בכלל העובדים (השוחטים ומשגיחי הכשרות) ביחידת מיקוח אחת, שכן הפרדה עשויה להחליש את יציבות יחסי העבודה לאחר חתימה של מספר הסכמים קיבוציים.
בעקבות הנהגותה האלימה של ההנהלה כלפי העובדים, פסקה השופטת כי עליה לפצות את העובדים בסך של 150 אלף שקלים. 10% מהסכום ישולם לארגון כוח לעובדים, ויתרתו יחולק באופן שווה בין 42 העובדים שהתארגנו.
פסקי דין אלה מקדמים את נושא התארגנות העובדים, ומעודדים מעסיקים לקבל את ההתארגנות ולהימנע מעימותים עם העובדים בעניין.