"אנחנו עדים בתקופה האחרונה לתופעה הולכת ומתרחבת של הקמת התאגדויות עובדים במקומות עבודה שונים, לעתים גם במקומות עבודה שאינם מתאימים להתאגדויות מסוג זה", אומר עו"ד אריאל שמר, ממשרד אריאל שמר ושות', לקראת כנס דיני עבודה של HRus שיתקיים מחר (ג') בכפר המכבייה, במסגרתו ירצה בנושא העידן החדש בהתארגנויות עובדים.
"במקומות עבודה המתאימים מטבעם להתאגדויות אלו העובדים מבצעים עבודה דומה ומתקדמים בסולמות שכר דומים, כדוגמת בנקים, מפעלי תעשייה, חברות ביטוח ועוד", מסביר עו"ד שמר. "במקומות עבודה מסוג זה אין הבדלים מהותיים בין העובדים, והתקדמות העובדים מתבצעת במסלולים פחות או יותר קבועים מראש, על פי סולמות דרגות ובמסגרות נורמטיביות מקובעות. לעומת זאת, ישנם מקומות עבודה בהם העובדים מבצעים עבודה שונה ובעלת אופי ייחודי, ולעתים אף מתחרים זה בזה, כדוגמת מהנדסי פיתוח בהייטק ואנשי מכירות. במקומות אלה טבעה של העבודה שונה מעובד לעובד, אופן התגמול אישי וייחודי ומגיע ביחס ישר לעבודתו ולהישגיו, ולכן שונה מעובד לעובד".
"מצב זה של התרחבות הופעת ההתאגדויות בישראל הינו מפתיע במידה מסוימת, בפרט על רקע הירידה הדרמטית בכוחם של ארגוני עובדים בעולם המערבי. הסבר אחד לכך הוא תחושת התסכול המלווה חלק ניכר מהעובדים במדינה, שאף התבטאה, בין היתר, בהפגנות הנרחבות במסגרת המחאה החברתית. הסבר אחר נעוץ ככל הנראה בשינויי החקיקה של השנים האחרונות בשוק העבודה, שיצרו תשתית המעודדת התפתחות של התאגדויות כאלה, ושבין היתר אסרו על המעסיקים לנקוט כל עמדה בנושא, או אפילו להביע את דעתם בקשר להתאגדויות שכאלה".
"תחושה של אובדן שליטה"
לדברי עו"ד שמר, מגמה זו יוצרת לעתים בקרב הנהלות הארגונים והחברות תחושה של אובדן שליטה, של ביקורת ושל כישלון. הדבר מחייב שינויים מהותיים בתפיסת מקומם של המנהלים בחברה לפני ולאחר התאגדות העובדים. "חשוב להדגיש כי בפועל המעסיקים אינם חסרי אונים נוכח התאגדות העובדים", מדגיש עו"ד שמר. "אם הם ישכילו ללמוד את התופעה, לנתח אותה ולהתייחס אליה נכון, רבים הסיכויים שהם יוכלו להתמודד איתה בהצלחה ולשבץ אותה במקום הראוי והנכון במסגרת תכניות העבודה שלהם. ניתוח סוגי התאגדויות העובדים מאפשר הבנה טובה יותר והיערכות מתאימה יותר לתופעה המתרחבת".
משרד אריאל שמר ושות' הינו אחד המשרדים המובילים בישראל בתחום דיני העבודה וביחסי עבודה. הוא מלווה את תופעת התאגדויות העובדים זה עשרות שנים, והיה מעורב באופן אינטנסיבי הן בצד מעסיקים המתמודדים עם התופעה והן בצד עובדים המבקשים להתאגד. המשרד מלווה מעסיקים משלב ההתארגנות הראשונית ועד לשלב הניהול השוטף שלאחר חתימת ההסכם הקיבוצי. בעבר ליווה משרד שמר ושות' את חברת אל אופ במהלך השביתה הגדולה, את הנהלת נמל חיפה לפני השינוי הניהולי שהחזיר לשליטה את ועד העובדים, ואף ייצג את קבוצת ידיעות אחרונות במהלך השביתה שהובילה לסיום עידן שליטתם של פועלי הדפוס. לצד אלה, היה המשרד שותף להקמת ארגונים עצמאיים כדוגמת ארגון עובדי סגל המחקר, ארגון עובדי רמדיה, ארגון אחדות, ארגון עובדי אמדוקס, ועוד. לעתים גם פעילי ארגוני עובדים ממוסדים באים להתייעצויות בנושאים מיוחדים, בהם ההסתדרות הכללית, ארגון המורים העל יסודיים, הסתדרות העובדים הלאומית וארגון כוח לעובדים.
"בעבר עובדים ידעו מה הם רוצים במהלך ההתאגדות", מציין עו"ד שמר. "המטרות היו מאד מוגדרות, והיתה הסכמה בנוגע לצורך בהתאגדויות עובדים ולהצדקה לקיומן. אולם במהלך השנים האחרונות במקרים לא מעטים אין הצדקה מהותית לקיומם. לא רואים בשטח תוצאות מעשיות חיוביות לאורך זמן שנובעות מהן, המטרות פחות מוגדרות וההתאגדויות נובעות יותר מהרצון להתאגד לשם ההתאגדות, ופחות לצורך השגת מטרות נקודתיות. מעבר לכך שיש בהתאגדויות של העשור האחרון מעורבות של כסף גדול, במסי חבר, מסי ועד ובשכר טרחת עורכי הדין, קשה לראות הישגים משמעותיים במעמד העובדים כתוצאה מההתאגדות ביחס הכוחות בין העובד למעסיק, במעמד העובדים, בסכומי הכסף שהם משתכרים ובביטחון התעסוקתי שלהם לעומת העבר. העובד הממוצע של אמצע העשור השני של המאה העשרים ואחת חש פחות ביטחון תעסוקתי לעומת העובדים בעשור הקודם".
