ד"ר נורית איל
רוצים להגיע לקהל ייחודי של מועמדים שהמתחרים שלכם עדיין לא פנו אליהם במקביל? רוצים לגייס עובדים וגם להרגיש שאתם תורמים למדינה כפרט וכארגון? ד"ר נורית איל, מנהלת התוכנית הלאומית להשבת אקדמאית, נשאה הרצאה בכנס פיתוח מקורות גיוס שהתקיים ב-5 במרץ. את הרצאתה הקדישה איל להצגת התוכנית והערך המוסף שהיא מספקת לקהילת המגייסים בארץ.
בריחת מוחות והשבת מוחות – עושים סדר בבלאגן
לדברי ד"ר איל, בריחת מוחות היא תופעה גלובאלית למעט ארה"ב אליה כולם נוהרים. גם בארה"ב ישנן מדינות שמהן יש נהירה של מוחות אל עבר מדינות אחרות. גם שם מתמודדים עם בריחת מוחות. ככל שמדינה קטנה יותר כך היא סובלת יותר מבריחת מוחות. מי שרוכש השכלה יוצא החוצה. ישראל נמצאת איפשהו במרכז. יש לנו איפיון מיוחד והוא ההתבססות על כוח אדם איכותי ותעשיית ההייטק. משנות ה-90 היצוא עלה דרמטית, ורובו בגלל ההייטק. לכן המדינה הכינה תוכנית לבחינת כוח האדם בהייטק ומה צריך לעשות. התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים הינה חלק מהמערך הזה. 
התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים הינה תוכנית ממשלתית שפועלת מיוני 2013. זו תוכנית משותפת ל-4 משרדים ממשלתיים: משרד המדען הראשי במשרד הכלכלה, המועצה הממשלתית להשכלה גבוהה, משרד הקליטה והעליה ומשרד האוצר.
ד"ר איל: "קשה מאוד לחדור לשוק העבודה בארץ כשמגיעים מבחוץ. אנחנו משנים גישה למה שהיה נהוג בארץ וגם מול העולם. פעם דיברו על כאלה שעוזבים את הארץ כעל 'נפולת נמושות' ועדיין מדברים על המושג 'יורדים' גם במסמכים ממשלתיים. הגישה היום היא שאנשים נמצאים בחו"ל מסיבות לגיטימיות – פוסט דוקטורט בחו"ל, רילוקיישן מטעם חברות ישראליות, שליחות אישית, חוויה, ניסיון וכסף. אחרי שאותם אנשים שהו בחו"ל, המדינה רוצה אותם פה עם כל הכסף והניסיון.
"בעולם בכלל 'מוחות' היו דוקטורים שחוזרים לאקדמיה או ליחידות מחקר ופיתוח בתעשייה. אבל מהנדסים הם נחוצים וכן אנשי הייטק שהם לאו דווקא דוקטורים לכן החלטנו לכנות את התוכנית בשם השבת אקדמאים ולא השבת מוחות. כל מי שיש לו תואר ראשון ומעלה ויכול להשתלב בתעשייה, באקדמיה ובמוסדות רפואיים ומחקריים, הוא אדם שאנחנו רוצים לסייע לו לחזור ארצה."
התוכנית הזו לא תצליח אם אתם המעסיקים לא תסכימו לקלוט אקדמאים שבים
נקודת המוצא של התוכנית היא שלא משנה כמה יסייעו לישראלים לחזור ארצה, בכל מיני ערוצים – אם לא תהיה להם עבודה זה לא יצליח. לכן התוכנית מפנה מאמצים רבים לסיוע תעסוקתי. המאמצים הללו כוללים קישור בין אקדמאים למגייסים וקישור לארגונים וחיבור לנטוורקינג. איך אתם המגייסים יכולים להרוויח משיתוף הפעולה ומה המחויבות שלכם?
התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים שמה לה למטרה לחבר את האקדמאים שלה בחו"ל (בעיקר בארה"ב) לארגונים ולתעשיות מקומיות. ישנם אנשים שתפקידם להוות אנשי קשר והם למעשי אנשי השמה לכל דבר ועניין. הם יקבלו מכם תיאור משרה על כל המורכבויות שלה ויעברו על בסיס הנתונים כדי למצוא עבורכם אך ורק מועמדים מתאימים.
ד"ר איל: "השבוע פתחנו תוכנית להשתתפות במימון כרטיסי טיסה לצורך ריאיון עבודה. יש לנו מודל של מתאמי קשר שמטפלים בכל מי שמתכנן לחזור לארץ בשנה הקרובה. אותו מתאם קשר מוצמד לאקדמאי בחו"ל כשהוא מלווה אותו בכל התהליך עם דגש על חיבורו לשוק העבודה. במקביל, יש לנו באתר מערכת ניהול המפגישה בין מחפשי העבודה למגייסים. המטרה שלנו הן במערכת הניהול והן במודל של מתאמי תעסוקה היא להיות חברת השמה שמגישה לכם המגייסים קורות חיים רלוונטיים לאחר סינון קפדני. אנחנו לא נשלח אליכם 400 קורות חיים אלא רק קומץ מובחר של קורות חיים רלוונטיים שעונים על כל דרישות המשרה."
אז מדוע כדאי לתת הזדמנות לתוכנית?
מאגרי התוכנית מכילים נתונים של 3,500 אקדמאים. למעלה מ-50% הם מתעשיית ההייטק ו-80% יגיעו מארצות הברית. מגייסים ישראליים יכולים להגיע למאגר הזה – ללא עלות כאמור – ויש להם אפשרות להוציא דיוור למועמדים על פי פילוח של תעשיות ותפקידים. התוכנית מאפשרת לכם סיוע גם במקרים שבהם אקדמאים בחו"ל פונים ישירות לחברה והם שוקלים חזרה לארץ. ד"ר איל: "גם אם אתם בקשר אם אקדמאי בחו"ל והוא לא נמצא במערכת, אנחנו נוכל לסייע לכם בכל המעטפת כדי להקל עליו את החזרה לארץ. החזרה לארץ כרוכה בלא מעט סיבוכים ואנחנו יכולים לסייע רבות כך שהסיכוי שלכם לקלוט אקדמאי מחו"ל יהיה חלק יותר."
מה נדרש מכם?
מחויבות למטרה! כל חברה שנרשמת צריכה למנות איש קשר שיהיה בקשר עם מתאם התעסוקה של התוכנית. זה מחייב אתכם לתת מענה מהיר ומקצועי. גם אם איוש המשרה אמור לארוך חודשים וגם אם הסינון הראשוני ייקח 6 שבועות, חשוב לעדכן את המתאם כדי שהוא יוכל לעדכן את מחפש העבודה. ד"ר איל: "אם המועמדים לא ישמעו מכם בכלל, הם יתייאשו ויוותרו על התהליך." התקשורת של הארגון, באמצעות איש הקשר, צריכה להיות שוטפת ובהתאם לקצב של שוק העבודה המודרני ותעשיית ההייטק.
לכנסים נוספים – לחצו כאן: כנסי משאבי אנוש
