מעקב אחר עובדים במדיה חברתית
בשנים האחרונות עסקנו רבות בסוגיית השימוש ברשת החברתית בהקשר לאתיקה, מוסר וחוקי עבודה. ניסינו להבין את הגבולות הברורים בין מה אסור ומה מותר לנו כמעסיקים בכל מה שקשור בגבולות הווירטואליים ובמערכות היחסים העדינות שקיימות ביננו לבין עובדים ומועמדים ברשת החברתית.
במסגרת העיסוק הזה סקרנו פסיקות שהתקבלו בבתי המשפט, קראנו בשקיקה המלצות של מומחים בתחום דיני עבודה שהנחו אותנו איך לעשות שימוש מושכל וזהיר ברשת החברתית.
מישהו חשב לרגע שאולי הדור הצעיר רוצה שיציצו בפרופיל שלו? מישהו חשב לרגע שאולי העובדים הצעירים בונים את הפרופילים שלהם במיוחד עבורנו? הם בונים פרופיל הכולל סקירה של העבודות הקודמות, היכולות, הביצועים, הכישורים, הקשרים והיתרונות הייחודיים של כל אחד מהם ובו הם מגדירים בדיוק היכן הם רוצים לעבוד, מה מעניין אותם, מה שובר אותם, באילו תנאים הם יעזבו, אם יעזבו – לאן ילכו, מה גורם להם להישאר, מה מניע אותם לעבוד קשה יותר…
העובדים הצעירים שמשתלבים בשוק העבודה מביאים איתם גישה חדשה לטכנולוגיה בכלל ולרשת החברתית בפרט, והם מזמינים את הארגון לבוא ולהכיר אותם כדי שהוא יוכל להיערך טוב יותר לתת להם מקום עבודה ההולם את הצרכים ואת השאיפות והרצונות שלהם.
אם חשבתם שפרטיות מדאיגה את העובדים הצעירים וכי צריך לנהוג משנה זהירות בכל מה שקשור במעקב אחר עובדים ומועמדים צעירים ברשת החברתית – הנה מגיעה תוצאה של סקר חדש שמראה אחרת. על פי הסקר שנערך על ידי חברת הייעוץ PwC ובו השתתפו 10,000 עובדים ועוד 500 מנהלי משאבי אנוש, עולה כי אחד מכל שלושה עובדים צעירים דווקא ישמח שהממונים עליו יציצו בכרטיסים שלו ברשתות החברתיות.
נושא טעון
על פי הסקר שנערך עבור חברת הייעוץ, עולה כי מעקב אחר עובדים דרך רשתות חברתיות (פייסבוק, טוויטר, לינקדאין וכיו"ב) הופך להיות תופעה נפוצה יותר, אולם המניעים כיום הם שונים מבעבר.
עד לא מזמן השיח סביב הרשת החברתית והשאלה האם למעסיק מותר או אסור להציץ בפרופילים של העובדים והמועמדים שלו היה סביב שאלות אתיות: האם מותר למעסיק לחטט בחיים הפרטיים של העובד? האם למעסיק מותר לראות מיהם החברים ובני המשפחה של העובד? לגלות מהו סגנון החיים שלהם?
דיון זה היה טעון מאחר שהיה חשש גדול שחיטוט בפרופילים של עובדים יחשוף בפני מעסיקים נתונים שהם לא אמורים לדעת או לא אמורים לעשות בהם שימוש במהלך תהליך המיון והעסקת עובד. כך לדוגמה, עיון בפרופילים של עובדים חושף מידע כגון: גיל, נטיות מיניות, סטאטוס משפחתי, אולי חשיפה למחלות או נטייה למחלות תורשתיות, עמדות פוליטיות ועוד. לכן, הדיון סביב המעקב אחר העובדים ברשת בהחלט היה טעון.
ב-2020, כשמחצית מכוח העבודה יהיה הדורות הצעירים, הגישה לטכנולוגיה ולרשת החברתית תשתנה באופן מובהק. שינוי זה יוביל איתו יתר פתיחות לטכנולוגיה ובפרט גישה חדשה לרשת החברתית.
על פי התחזית של PwC העובדים הצעירים יתנו את הסכמתם ואף יעודדו פיקוח של המעסיקים על הרשתות החברתיות, וזאת על מנת לאפשר לארגונים ולמעסיקים ישירים לראות את העובדים שלהם ולהבין טוב יותר את הצרכים שלהם. ההסתכלות על הרשת החברתית תעבור שינוי, הן בקרב העובדים והן בקרב המעסיקים. השיח ממעקב של המעסיקים יהפוך ללמידה של המעסיקים את העובדים שלו.
המעורבות של המעסיקים ברשת לא תעשה כדי לבדוק ולאמת פרטים שהעובד מסר, לוודא שהוא לא מבלה שעות עבודה בגלישה בחשבונות הפרטיים או שהעובד לא מתראה עם עבריינים בשעות הפנאי וכיו"ב. המעקב של הארגון אחר פרופילים של העובדים הצעירים יהיה במטרה לזהות טרנדים ומגמות של הדור הצעיר: מה העובדים הצעירים אוהבים, במה הם מתעניינים, באיזו סביבה הם רוצים לפעול, באילו תנאים הם יקומו ויעזבו לטובת מתחרים, איך מייצרים נאמנות או כיצד הם יכולים לתרום לארגון באמצעות כישורים, קשרים ותחומי עניין נוספים.
הדור הצעיר לא רק מוכן, 36% אפילו ישמחו לחלוק אתכם נתונים מהפרופילים האישיים שלהם ברשת!
מהסקר החדש עולה כי הדור הצעיר (בגילאים 18-32 כיום) לא רק פתוחים לרעיון של לחלוק מידע אישי מתוך הפרופילים שלהם ברשת. 36% ישמחו מאוד אם המעסיקים שלהם יציצו בפרופיל שלהם וילמדו עליהם.
ג'ון הרדינג, מנהל משאבי אנוש בחברת הייעוץ PwC אמר כי בדיוק כשם שרשתות קמעונאות וחברות פרסום עושות שימוש בנתונים על הצרכנים שלהן כדי ללמוד על תופעות ולראות כיצד ניתן לשפר את המוצר ואת השירות, כך ארגונים יכולים להתחיל ללמוד על העובדים שלהם מתוך מעקב – ברשות כמובן – אחר העובדים שלהם דרך רשתות חברתיות. מטרת המעקב היא כאמור כדי ללמוד ולתכנן נכון ביצועים, מערך שימור, הדרכה, אסטרטגיית גיוס וכיו"ב."
