144 מיליוני איש ברחבי העולם מצאו עבודה השנה באמצעות הרשתות החברתיות. כך עולה מסקר שנערך לאחרונה ופורסם באתר trecebits.com.
באירופה צועדת דווקא ספרד בראש המדינות שמחפשי עבודה עושים שימוש ברשת החברתית עם 63% מחפשי עבודה ברשת- אולי תופעה נגזרת מהמשבר הכלכלי הקשה בו נמצאת המדינה. הגרמנים הם במקום השני עם 61% מחפשי עבודה ברשת, אחריהם היוונים (60%) והסלובקים (59%).
עוד עולה מהסקר כי החברות הם כבר חלק מהתופעה וכ-89% יעשו שימוש ברשתות החברתיות לצורך גיוס עובדים השנה, עליה של 6% יחסית לשנת 2010. 86% מהמעסיקים עושים שימוש ברשת לינקדאין, 60% בפייסבוק ו-50% בטוויטר.
בהתאם לכך, 86% מהאחראים על משאבי האנוש בארגונים, מציינים כי המשתמשים ברשתות החברתיות, צריכים לערוך את הפרופילים שלהם באופן הממוקד יותר לצרכי המעסיקים ויבליט את כישוריהם האישיים. עד כמה חשוב מה מופיע בפרופיל האישי יצביע הנתון הבא: אחד מכל שלושה מעסיקים דחו מועמדים לעבודה השנה, בעקבות משהו שמצאו אודותיו ברשת.
המסקנות ממחקר די הינן די ברורות. כשם שעיקר המידע בעולם עובר מהפרט לכלל דרך רשת האינטרנט, וכפי שראינו במעבר מהעיתונות המודפסת לאינטרנט, או מספריות הוידאו לאתרי הסרטים, כך גם בחיפוש עבודה ועובדים, העולם צועד לאט אבל בבטחה, לכיוון האינטרנט ובתוכו לכיוון הרשתות החברתיות. מכאן שהשאלה אינה האם או מתי זה יקרה, אלא כיצד אנו, כמנהלי גיוס או כסמנכ"לי משאבי אנוש נערכים לכך.
תופעת הגיוס ברשת באה לידי ביטוי בשני מימדים עיקריים:
• הראשון הינו עצם פרסום הבקשה ברשת, בין אם מדובר בפרסום מודעת דרושים ובן אם מדובר בדורשי עבודה. הפרסום יכול להיות בלוחות הקונבנציונאליים, אבל, ואת זאת אנו רואים הרבה לאחרונה, גם בקבוצות חיפוש עבודה בפייסבוק או בלינקדאין, וגם בפוסטים חופשיים ברשתות הללו.
• המישור השני, והיותר מעניין, הינו שימוש במידע הזורם ברשת, כתוסף, ואפילו כתחליף, לקורות החיים. המדובר בכתבות אודות המועמד, בלוגים ומאמרים שלו, הפרופיל שלו בפייסבוק, בלינקדאין וברשתות החברתיות ועוד.
שאלה מעניינת נוספת העולה מהמחקר בפרט ומתופעת הגיוס ברשתות החברתיות בכלל, הינה מה תפקידן של חברות ההשמה בעידן זה? מדוע עלינו לשלם כסף לחברות ההשמה, ולקבל את אותו המועמד שהיינו יכולים למצוא ברשת, או אחר שדומה לו, אבל על כך, בכתבות הבאות.
