מחקר חדש בבריטניה שבדק את הביצועים הפיננסיים של 100 החברות המובילות בבריטניה מול ההשקעה שלהן בסביבת עבודה בריאה ובעידוד אורח חיים בריא בקרב העובדים, גילה שחברות שהשקיעו בתחום זה – שיפרו את ביצועיהן הכספיים ב- 10%.
הגיוני לא? אז למה כל כך הרבה חברות נרתעות מלהשקיע בנושא הבריאותי? למה כל כך קשה לקמט את החזר ההשקעה על פעילויות הקשורות בבריאות בעבודה? וכיצד ניתן לבנות תוכנית אפקטיבית וכלכלית לארגון שלכם?
רוב הארגונים מייחדים את הרבעון האחרון לבניית התקציב לשנה הבאה וניצול "שאריות" התקציב הקודם. במקרים רבים ה"שאריות" הללו מנוצלות לפעילות חד פעמית הקשורה בבריאות, כגון הרצאה בנושא תזונה או יום ספורט לעובדים.
זה נחמד, זה מרענן אך זה לא מספיק, על מנת להשיג תוצאות משמעותיות חייבים לבנות תוכנית מתוקצבת עם יעדים, מדדים ותקציב.
אז במה כדאי להתחיל? מהי הפעילות המוצלחת ביותר? באיזו תדירות כדאי לארגן זאת? האם חייבים לקחת ספק חיצוני או ניתן לארגן זאת על ידי התגייסות In House?
כמובן שאין תשובה ברורה וחד משמעית, אך אנסה לתת לכם כמה רעיונות פשוטים ולא יקרים שיכולים להתחיל ולהניע את גלגלי הבריאות אצלכם בארגון קדימה.
1. טיפ בריאות חודשי- ניתן להיעזר באדם מתוך הארגון שיש לו ידע או מודעות לנושא, ניתן לחפש באינטרנט, לכתוב כמה משפטים עם תמונה נחמדה ולתלות במטבחונים או לחילופין לשלוח במייל לעובדים.
2. ארגון קבוצת כדור סל, כדור רגל, ריצה או אופניים של החברה.
3. החלפת חלק מהצ'ופרים במטבחונים למוצרים בריאותיים: עוגיות מקמח מלא, פירות במקום ביסקוויטים וכד'.
4. מיסוד הפסקה פעילה במהלך היום, במהלכה יבצעו העובדים תרגילי שחרור ומתיחות. גם פה ניתן להיעזר בעובד אשר "משוגע לנושא".
5. חלוקת מודד צעדים לעובדים וארגון תחרות בין העובדים: מי מצליח להגיע למספר הצעדים הגבוה ביותר.
חשוב לבנות את התוכנית מראש ולהיות עקביים, על מנת להשאיר את הנושא במודעות במשך כל השנה.
חשוב לקבוע מדדים שלפיהם תוכלו לקבל תשובות על איכות הפעילות ועל תרומתה לעובדים. מדדים אלו יעזרו לכם להמשיך ולקדם את הנושא מול ההנהלה.
לשלב גם ארגונומיה
תחום חשוב שיש לו קשר ישיר לשביעות הרצון של העובד ממקום העבודה הוא ארגונומיה, חשוב לשלב בתוכנית הבריאותית את תחום הארגונומיה, משום שהיא מטפלת בסביבת העבודה האישית של כל עובד ועובד.
כמעט כל אחד מאיתנו סובל או סבל בשלב זה או אחר בחייו, מכאבי גב, צוואר תפוס, שכמות כאובות או כאבים בכף היד. לחלק גדול מהכאבים ואי הנוחיות הללו, קשר ישיר לדרך בה אנחנו יושבים, מקלידים, מרימים, סוחבים או עומדים.
מדע הארגונומיה מנסה למצוא את "גורמי הסיכון" בעמדת העבודה שלכם או בהרגלי העבודה שלכם, ולעזור לכם לבצע את השינויים הנדרשים על מנת להשיג שיפור בהרגשתכם.
לדוגמא: עובד שיושב עם המסך לא ממש מולו, יסבול ככל הנראה מצוואר תפוס, אך אולי גם מדלקת בכף היד או Tennis Elbow, בשל המתח העצבי המצטבר בצוואר הנמשך כלפי מטה. כאשר אותו עובד ילך לרופא הוא יקבל כדורים או ישלחו אותו לפיזיותרפיה, זה יעזור אך לא ינטרל את הגורם אשר חולל את הבעיה, המסך הצידי.
לפני שמתחילים לטפל בתחום זה, חשוב להבין שכמו בשאר תחומי הבריאות זה לא "זבנג וגמרנו", זהו תחום שיש לשמרו כל הזמן, להעלות את המודעות אליו ולהשקיע בו בהדרגה משאבים. מומלץ להיעזר במומחה ארגונומי, לערוך פגישה מקדימה שתבחן את "המצב הארגונומי" של עמדות העבודה ולקבל המלצה על תוכנית פעולה ארגונומית.
לסיכום, חשוב להעמיד תקציב לנושא קידום בריאות בארגון, ניתן להתחיל בתקציב קטן ולהשתמש במשאבים הקיימים בתוך הארגון.
חשוב ליצור מדדים אשר יעזרו לכם להמשיך ולקדם את הנושא ולהשיג עבורו תקציבים ומשאבים.
זכרו, עובד בריא נעדר פחות מהעבודה, מסוגל להפיק מעצמו את המיטב ולתרום יותר לארגון, למדו לקמט זאת למספרים ואתם בדרך להצעיד את הארגון שלכם קדימה.
דלית בן טובים היא מומחית לארגונומיה ומנהלת מקצועית של חברת ארגו פור יו בע"מ, המתמחה בארגונומיה וקידום בריאות בארגונים.
