ביה"ד האזורי לעבודה בנצרת חייב לאחרונה עמותה ב-35,000 שקל בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נוסף על 3,000 שקל בשל אי עריכת שימוע, לאחר שהעובדת הוכיחה כי פוטרה בעקבות עדכון המנהל כי היא בהיריון.
בחלוף 3 חודשים לאחר שהחלה לעבוד בעמותה, הודיעה העובדת למעסיק כי היא בהריון, וכעבור 5 ימים הועבר לידיה מכתב פיטורים. יצוין כי חוק עבודת נשים וההגנות הנובעות מכוחו לעניין איסור פיטורים של עובדת הנמצאת בהריון אינם חלים עליה בשל תקופת העסקתה הקצרה.
העובדת תבעה את העמותה בה הועסקה בטענה כי פוטרה ללא שימוע מחמת אפליה אסורה בשל הריון, תוך הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. העמותה טענה מנגד כי לפיטורי העובדת לא היה כל קשר לעובדת היותה בהיריון, אלא בשל היעדר התאמה לתפקיד בו הועסקה, ובסיום תקופת הניסיון שהוגדרה לה עם קבלתה לעבודה.
העמותה העבירה לידיה מכתב פיטורים בו נכתב כי לאחר שיחת השימוע ולאחר שתי השיחות הקודמות בינה לבין מנהל העמותה, הוחלט על פיטוריה לאלתר עקב חוסר שביעות רצון העמותה מתפקודה. העובדת טענה כי השיחה הראשונה שנערכה בינה לבין מנהל העמותה כלל לא היתה שיחת שימוע, אלא שיחה שנערכה לקראת תום תקופת הניסיון, ועניין איכות עבודתה או פיטוריה כלל לא נדון בה.
כמה ימים לאחר שפוטרה, הגיעה העובדת למשרד העמותה ושוחחה עם המנהל. העובדת הקליטה את שיחותיה עם המנהל, בהן התייחס האחרון לעובדת היותה בהיריון באומרו כי "המשמעות של ההיריון שינתה את הדברים", וכן "הסטטוס הזה הפך להיות בעייתי". בית הדין האזורי לעבודה בנצרת האזין לשיחות, וקבע כי עולה מהן שהמנהל דווקא היה מרוצה מעבודתה והחמיא לה על כישוריה ועל עבודתה, ומכאן שהסיבה היחידה לפיטורים היא עובדת היותה בהיריון.
בנוגע לשיחות שנערכו לפני הפיטורים, קבע בית הדין כי לא צוין באופן מפורש שהשיחות הינן שימוע שהיא נדרשת להיערך אליו, שכן בעקבותיו היא עלולה לאבד את מקום עבודתה. בהחלטתו הבהיר השופט ד"ר טל גולן כי חובת השימוע חלה גם כאשר מדובר בתום תקופת ניסיון.
