מטה משרד התמ"ת יזם מהלך שנועד לשלב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה, באמצעות הענקת שורת מענקים ופרסים למעבידים שיובילו את המהלך בפועל ויקבלו "תו תקן חברתי" על פעילותם.
בלשכת התמ"ת מסתמכים על חקר שבחן את המודל לקידום העסקת מוגבלים בשוק העבודה באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה – באמצעות תו "הוכר חברתית". עוד מסתמכים נציגי התמ"ת על סקרים שנערכו בהם השתתפו נציגים מיותר משישים ארגונים (ציבוריים ופרטיים) בלמעלה מעשר מדינות שונות.
הקריטריונים לקבלת תו תקן חברתי לשילוב אנשים עם מוגבלויות הינם:
- על המעסיק לראיין כל בעל מוגבלויות הפונה אליו (בהנחה שהוא עומד בתנאי סף מינימאליים).
- לקיים שיחה עם העובדים המוגבלים לפחות אחת לשנה כדי לעקוב אחר השתלבותם.
- לעשות כל מאמץ להשאיר בחברה עובדים ההופכים לבעלי מגבלה בתקופת עבודתם.
- לקדם אווירה סובלנית ותומכת כלפי בעלי מוגבלויות בקרב עובדי החברה.
- לשמור על המודל הזה לאורך זמן, כשבכל שנה יש להעריך את המצב, לקבל החלטות לפעול לשיפור תנאי העסקתם וקידום המוגבלים בחברה.
שר התמ"ת שלום שמחון: "קידום הצעת החוק נעשתה במסגרת מאמצי המשרד להגביר שילובם של בעלי מוגבלויות בשוק העבודה. מדובר בציבור של כמיליון עובדים ושילובם בשוק העבודה יתרום לא רק להם באופן אישי, אלא גם לכלכלת המדינה, הן באופן ישיר והן כתוצאה מצמצום בתשלומי הביטוח הלאומי להם זכאים בעלי המוגבלויות."
המודל שנבחר לקידום העסקת מוגבלים משלב שני כלים חיוניים: האחד של יוזמה, הדרכה, ייעוץ ובקרה, שנועד ליצור סטנדרטים אחידים, ליישר קו ולתת את התשתית ואת הכלים לארגונים המעוניינים לשלב בעלי מוגבלויות אבל אין להם כלים, והשני הוא מודל של חיזוק חיובי, באמצעות הכרה חברתית, תנאים והטבות אשר נועדו לייצר תמריץ אצל בעלי אינטרסים בשוק העבודה.
לצערי אספר לכם סיפור הזוי, שהתרחש לפני חצי שנה, פה אצלנו במדינת ישראל. סיפור הממחיש טוב מכל את העולם הזה של מוגבלים, מה עושים בנדון אלו המטפלים בהם, ועד כמה הם עצמם בכלל מעוניינים לצאת לעבוד.
אני עוסק בהקמת חברה בינלאומית שבין השאר מפעילה אתר אינטרנט ונדרשתי להקים מערך שירות לקוחות של כמה עשרות נציגים לאתר האינטרנט. לגייס צוות להכשירו ולהוציא אותו לדרך.
כיוון שהמתכונת שסוכמה לפעילות היא עבודה מהבית, החלטנו לעשות מצווה ולמקד את הגיוס במוגבלים פיסית (נכויות פיסיות ברמות שונות) אשר עונים על קריטריונים של שפה ואינטלקט. בסך הכל לחברה אין שום משמעות למצבם הפיסי (למעט קושי בהגעה להכשרה הנדרשת טרם תחילת עבודה, קושי שכבר מצאנו פתרונות עבורו), אז מדוע שלא לעשות מצווה ולתרום לקהילה שיש לה יכולות לצד מגבלות תוך כדי…
ואת זאת עשינו ביזמתנו וללא שום תמיכה או רצון במענקים כלשהם…
במשך חודשים ארוכים פניתי לכל גורם אפשרי במדינת ישראל, החל במוסד לביטוח לאומי, דרך הקרן לשיקום מוגבלים, אגף שיקום במשרד הבטחון, עמותות שונות הפועלות בתחום, וכן לכל פורום אינטרנטי אפשרי.
למרות שהעברתי הצעת עבודה אינטליגנטית ומעניינת ביותר (מדובר בשירות ידע ייחודי), למרות שהצעתי עבודה מהבית שזה אידיאלי למוגבלים, ולמרות שהצעתי תגמול שהינו לפחות כפול משכר נציגי שירות המקובל בארץ – הופנו אלי במהלך שלושה חודשים אינטנסיביים של מגעים מול כל הגורמים – שני מועמדים שאף אחד מהם לא היה מעוניין באמת.
לאחר מספר חודשי התעקשות נאלצתי לוותר על הרעיון האציל ולגייס מועמדים ללא מגבלה – הקהל הרחב, והפרויקט הזה בוצע במהירות וביעילות.
הנה יזמים שיוצאים עם מייזם עסקי ומשלבים רעיון חברתי יפה וחשוב לסייע לקהילה בתפקיד שתפור למידותיה, וללא רצון בשום עזרה או תמיכה או בונוס בתמורה…
המציאות סטרה על פנינו!!!
כדאי שנכיר אותה…