32 חברי כנסת הניחו אתמול (ב') על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיה תוענק לוועדה הציבורית הממליצה על השכר והתשלומים המשולמים לחברי הכנסת הסמכות לקבל החלטות הנוגעות לשכר הח"כים באופן עצמאי וסופי, וללא צורך באישורה של ועדת הכנסת. זאת, על מנת להבטיח את עצמאות הוועדה הציבורית ולמנוע ניגוד עניינים במנגנון קביעת שכר חברי הכנסת ותנאי עבודתם, שכן כיום חברי הכנסת הם אלו הקובעים את שכרם.
חוק הכנסת הנוכחי קובע כי הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להמליץ בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת. בוועדה הציבורית יכהנו 3 נציגי ציבור, שלפחות אחד מהם בעת מינויו הוא חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה.
עוד קובע החוק הקיים כי לא ימונה לוועדה הציבורית ולא יכהן בה מי שהחלטות הועדה הציבורית ישפיעו על שכרו, על תשלומים אחרים המשולמים לו או על גמלתו, וכן מי שהוא חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה.
ועדת הכנסת רשאית לדחות את המלצות הוועדה הציבורית ולהחזירן לוועדה לגיבושן מחדש. לאחר קבלת המלצה נוספת מהוועדה הציבורית רשאית ועדת הכנסת לקבל כל החלטה, גם אם היא שונה מהמלצת הוועדה הציבורית. ואכן, ביולי האחרון המליצה הוועדה הציבורית על ביטול הצמדת שכר הח"כים לשכר הממוצע במשק, אולם המלצה זו נדחתה על ידי ועדת הכנסת.
על פי הצעת החוק, הוועדה הציבורית תמונה על ידי יושב ראש הכנסת ולא על ידי הכנסת, תכלול שני נציגי ציבור ובראשה יעמוד שופט בדימוס של בית המשפט העליון. קביעותיה יונחו על שולחן הכנסת ויובאו בפני יושב ראש הכנסת ועדת הכנסת, אשר יוכלו להעביר הערות בתוך 30 ימים ממועד ההנחה. לאחר דיון בהערות, תפרסם הוועדה הציבורית את החלטתה הסופית. יושב ראש הכנסת וועדת הכנסת יהיו רשאים לפנות לבית המשפט העליון ולעתור נגד החלטת הוועדה הציבורית.
שכרם של חברי הכנסת הישראלים עולה על השכר הממוצע של חברי פרלמנט במדינות ה-OECD, וישראל מדורגת במקום הראשון כמדינה בה הפער בין שכר חבר פרלמנט לבין השכר הממוצע למשרה מלאה במדינה הוא הגבוה ביותר, ועומד על פי 3.7. שוויץ מצויה במקום ה-12 עם פער של 0.8 בלבד.
נזכיר כי לאחרונה חשפה ח"כ שלי יחימוביץ' את תלוש השכר שלה במסגרת מאבקה נגד העלאת שכר חברי הכנסת הצפוי בינואר הקרוב.
